חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי שביעית ו:א:ג
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Sheviis 6:1:3 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Sheviit 6:1:3) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →מעתה משגלו יהא פטורין הגר"א ז"ל בשנו"א ז"ל גריס יהא חייבים ומפרש כמו במצות שאינן תלוין בארץ נוהגין ואף משגלו כמו כן המצות התלויות בארץ יהא נוהגין בארץ אף בזמן גלות ולמה אמרינן דקדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבוא ומשני ויעשו כל הקהל וגו' הקיש ביאתן בימי עזרא לביאתן בימי יהושע מה ביאתן בימי יהושע פטורין היו ונתחייבו אף ביאתן בימי עזרא פטורין היו ונתחייבו הרי דפטורין היו מטעם דקדושה ראשונה לא קדשה לעתיד לבא:
ר' יוסי ב"ח אמר מדבר תורה נתחייבו אמר ר"א מאליהן קבלו עליהן את המעשרות פי' הגר"א ז"ל בשנו"א וז"ל דר"א ס"ל דיהושע נצטוה לקדש כל מה שבתחומין ועזרא לא נצטוה אלא קידש כמה שרצה וכדאמרינן הרבה כרכים קדשו עילי מצרים ולא קדשו עולי בבל ולהכי קרי ליה מאיליהן אבל מה שרצה לקדש וקידש הוי מדאורייתא ואבל לריב"ח נצטוה עזרא לקדש כמו יהושע ונפ"מ דלר"י בר"ת דנתקדש ע"פ ציווי קדשה לעולם ועד קיימת הקדושה אפילו בזה"ז ולר"א לא נתקדש על זה"ז דמסתמא לא הי' בלבם לקדש אלא בזמן שבהמ"ק קיים הואיל והדבר תלוי בהם והא דמשמע בכמה מקומות דקידשה לע"ל היינו לענין קדושת הר הבית והמקדש אבל לא לענין קדושת הארץ ע"כ דברי הגר"א ז"ל בשנו"א ולשיטתי' ז"ל בזמן הבית שני הוי מדאורייתא לכו"ע במקום שקידשו עולה גולה וכיבשום אבל דעת כמה מרבוותא ז"ל דאפילו בזמן הבית שני הוי מדרבנן עיין בהר"ש ז"ל: