חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי שביעית ד:ו:ה
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Sheviis 4:6:5 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Sheviit 4:6:5) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →תמן תנינן הפגין והבוסר ר"ע אומר מטמא טומאת אוכלין ר"י ב"נ אומר משבאו לעונת המעשרות תני כן מיד ולית כאן מיד פי' דלענין טומאת אוכלין מיד ולית כאן מיד בשביעית אינו מיד אלא בהנך שיעורא דמתניתין וקמ"ל דבשביעית לא פליגי ר"ע וריב"נ דלכו"ע ס"ל בשביעית שיעורא דמתניתין אבל ר"ח בשם ריב"ל בפגי ראשונה היא מתניתא דעוקצין דבתאנים איכא השיעור משיזריחו אבל בשאר הפגים דליכא שיעור אחריני כי אם לעונת המעשרות אינן מטמאין טומאת אוכלין עד שיגיעו לעינת המעשרות אר"י ותני כן דממתני' דידן מוכח דבתאנה איכא עוד שיעור טרם הגיעו עונת המעשרות הפגין משיזריחו כו' ומביא ראיה מהך מתניתין דידן למימרא דרשב"ל דבפגי תאנה איכא עוד שיעור אחר טרם עונת המעשרות והוא מפורש בהך מתניתין דידן:
ר' פדת בשם ר"י הכל מודים בשביעית וקאי על הרישא דמתניתין הפגין והבוסר דמתניתין דמס' עוקצין הנ"ל דאיתא שם פלוגתא אחריתא בין ר"ע לריב"נ בהקושט והחמס וראשי בשמים וכו' נלקחים בכסף מעשר ואינן מטמאין טומאת אוכלין דברי ר"ע א"ל ר"י ב"נ אם נלקחים בכסף מעשר מפני מה אינן מטמאין טומאת אוכלין אם אינן מטמאין טומאת אוכלין אף הם לא ילקחו בכסף מעשר ע"כ במשנה שם ובסיפא תניתא דהפגין והבוסר ה"נ איתא שם המתניתא הקור הרי הוא כעץ לכל דבר אלא שהוא נלקח בכסף מעשר ע"ז קאי ר"פ בשם ר"י ארישא אע"ג דנחלקו ר"ע וריב"נ אם לקוח בכסף מעשר דמי לטומאת אוכלין דאליבא דר"ע אע"ג דא"מ טומ"א נלקח בכ"מ ולריב"נ כיון שא"מ טומ"א אינו נלקח בכסף מעשר כ"ז דוקא לענין לקוח בכסף מעשר אבל לענין שביעית הכל מודים דלא שוה לטומאת אוכלין ויש לפרש בשני פנים או דהכל מודים אע"ג דאינו מטמא טו"א מ"מ חלה עליו קדושת שביעית דחשיב אוכל לענין שביעית או דילמא דהכל מודים דאף על גב דטמא טומאת אוכלין אין חלה עליו קדושת שביעית דלענין שביעית לא תשיב אוכל וע"ז מיבעיא הכל מודים כלומר היאך הכל מודים ומפרשין חבריא שאינן מטמאין טומאת אוכלין דלענין שביעית חלה עליו קדושת שביעית דחשיב אוכל אע"ג דאינו מטמא טומ"א וע"ז מסיים הקור הרי הוא כעץ לכל דבר אלא שנלקח בכסף מעשר וחשיב אוכל לענין מעשר אע"ג דאינו חשיב אוכל לענין טומאה וע"ז דרש ר"י ב"פ בבהמ"ד דקור אין קדושת שביעית חלה עליו ור' יוסי מקפיד על שואלייה אמרין לון וכו' אלא בגין דקדושת שביעית חלה עליו וכו' כלומר כיון דשביעית הכל מודים דחשיב אוכל אע"ג דאינו חשיב אוכל לטומאה ע"כ שפיר ס"ל לר"י דקור קדושת שביעית חלה עליו וחשוב אוכל אבל אי הי"מ הכל מודים בשביעית דלא כחברייא אלא דאף דחשיב אוכל לענין טומאה מ"מ לא חשיב אוכל לענין שביעית א"כ לפ"ז לא היה ס"ל לר"י דקור חשיב אוכל לענין שביעית כיון דלא חשיב אוכל לענין טומאה ק"ו לשביעית אבל לפי החברייא דלענין שביעית חשיב אוכל אע"ג דאינו מטמא טומאת אוכלין ע"כ שפיר ס"ל לר"י אע"ג דקור אינו מטמא טומאת אוכלין ולא חשיב אוכל לענין טומאה מ"מ חשיב אוכל לענין שביעית וקדושת שביעית חלה עליו ועפ"ז מתורץ קושית גליון הש"ס דמקשה ע"פ המפרשים ז"ל דהכל מודים בשביעית שאינו מטמא טומ"א דקאי על פגין משהזריחו דבשנה השביעית גופא. אינו מטמא טומאת אוכלין משום דלא חשיב אכילה לענין שביעית דאסור להכניסו לבית וע"כ לא חשיב ג"כ אוכל לענין טומאת אוכלין קשה מפ' הרמב"ם ז"ל בפ"א מה' טומ"א הלכה כ"ה ואלו מקרי לא היתה לו שעת הכושר ועיי' במס' מנחות דף ק"א ודו"ק היטב עכ"ל וכונתי קושיא עצומה דהא הפלוגתא בין הת"ק ור"ש לענין איסור הנאה אם מטמא אוכלין מובא בכמה מקומות דלר"ש אין מטמא טומ"א דאוכל שאין אתה יכול להאכילו לאחרים לא מקרי אוכל לענין טומ"א אבל הת"ק ס"ל דחשיב אוכל והרמב"ם ז"ל פסק כהת"ק בפ"א מה' טומאת אוכלין הכ"ה שם וא"כ למה בשנה השביעית אינו מטמא טומ"א משהזריחו כיון דחשיב אוכל בעלמא והכא רק משום איסור דשביעית אינו ראוי לאכילה והרי באיסור הנאה בעלמא כיון דחשיב אוכל בעצם ורק משום איסור דשביעית לא חזי לאכילה למה לא יטמא טומ"א ודוחק למימר דאזיל אליבא דר"ש והא ר"ש ס"ל דמס' מנחות הנ"ל דבהיתה לו שעת הכושר תשיב אוכל וזה נמי מיקרי היתה לו שעת הכושר וזה דוחק וקושיא עצומה היא דהא נקטינן הכל מודים בשביעית ומשמע דהכל מודים וקאי אליבא דכולהו ולפי דברינו ניחא שפיר דלא מיירי בפגין משהזריחו בשנה השביעית וקאי על מתני' קמייתא דעוקצין כנ"ל ואין מקום לקושיא זו כמובן ודו"ק: