חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי שבת ג:ז:ד
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Shabbos 3:7:4 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Shabbat 3:7:4) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי שבת · free full Hebrew text
Open in the reader →ר' ירמי' ור' בא תריהון בשם ר' יוחנן חד אמר דברי ר"מ כל המיוחד לאיסור אסור וחורנה אמר כל שיחדו לאיסור אסור. פי' דחד מ"ד פ"ל דאימתי אסר ר"מ אפילו לאחר שכבה וסילק האיסור אעפ"כ אסור היינו דווקא בדבר המיוחד לאיסור. אבל דבר שאינו מיוחד לזה רק לפי שעה יחדו מותר כשעבר השעה וסילק האיסור. וחד מ"ד ס"ל אפילו דבר שאינו מיוחד לאיסור אלא יחדו לפי שעה ג"כ אסור אפילו כשעבר השעה וסילקו ועוד פליגי באם לא יחדו הוא אלא ממילא היה עליו האיסור לפי שעה. למ"ד יחדו דווקא שיחדו הוא אבל כשהיה עליו ממילא האיסור. מותר כשסילק האיסור ומ"ד כמיוחד לאיסור ע"כ אפילו לא יחדו הוא אלא ממילא היה עליו האיסור המיוחד לו ג"כ אסור אפילו כשסילק האיסור ומתחלה מפרש אופן השני דלמ"ד מיוחד סגי במיוחד אף בלא יחדו ע"ז קאמר מ"ד מיוחד כ"ש יחדו ג"כ להמיוחד ומ"ד יחדו אבל מיוחד לא א"כ פליגי במיוחד בלא יחדו דלחד מ"ד מיוחד לחוד סגי ע"ז קשה ממוכני. וע"כ מפרש תחלה להפלוגתא דמיוחד בלא יחדו משום דבעי להקשות עלה ממוכני. ולעולם דפליגי ע"כ נמי ביחדו בלא מיוחד. אך כיון דלע"ע בעי להקשות ממוכני ע"כ מפרש תחלה אופן הזה וקאמרינן מתניתא פליגא על מ"ד כל המיוחד דתנינן מוכני שלה וכו' ותני עלה היה עליה מעות ונפלו נגררת פי' בשלמא למ"ד יחדו ניחא דמיירי בלא יחדו רק היה עליו ממילא ע"כ מותר כשתסתלק האיסור אבל למ"ד מיוחד ולא בעינן יחדו א"כ כיון דמוכני מיוחד אפילו בלא יחדו צריך להיות אסור. ומשני דר"ש הוא וכו' וכו' אמרין למה לית אנן פתרון לה ד"ה היא בשוכח דאז לא נעשה בסיס לדבר אסור כדאיתא בדף ק"כ ע"ב גבי דלת לית את יכול דתנינן תמן ואם אינה נשמטת חיבור לה ונמדדת עמה וכו' וגוררין אותה בשבת אע"פ שיש בתוכה. מעות אית מימר הכא ד"ה הוא וכו' פי' דע"כ סיפא דהיתר הוא משום דבטל לגבי המוכני ולא נעשה בסיס לדבר האסור [כמו שפי' בתוס' ז"ל דף ק"כ ע"ב גבי דלת] והתם בסיפא ע"כ דאין ההיתר משום שוכח. דהתם ל"ש בין שוכח ובין אינו שוכח הכל אחד דמותר כן נמי ההיתר דרישא לאחר שנפלו המעות נמי הוא אפילו בשאינו שוכח. וע"כ דר"ש הוא. והדר פריך ממתניתא האבן שע"פ החבית בשלמא למ"ד יחדו מיירי בשלא יחדו ע"כ נוטל אח"כ היין מן החביות אבל למ"ד מיוחד כיון שמיוחד האיך נוטל אח"כ היין מן החביות כו' כו' מתניתא פליגא על מ"ד כל המיוחד לאיסור אסור דבעינן דווקא שיהא דבר מיוחד אבל יחדו בלא דבר מיוחד מותר מהא דכופין את הסל לפני אפרוחין שיעלו מאליהן וירדו. ותני עלה עלו מאליהן. אסור לטלטלן פי' אע"פ שאין עודן עליו אסור לטלטלן כדאיתא בבבלי דף מ"ג ע"א עיי"ש. והא הסל אינו דבר מיוחד להתרנגולים משום שימאסו הסל בגלל אך מכיון דיחדו דכפה הסל לפניהן שיעלו וירדו עליו אסור לטלטלו. אלמא דיחדו אסור אפילו בלא דבר המיוחד ומשני ארבב"ח קומי ר"ז תיפתר במאוס דהסל מאוס וא"כ הוי מיוחד לתרנגולים א"ל והתני ר' הושעיא אפילו בסאה אפילו תרקב אית לך מימר סאה ותרקב מאיסין הן בתמיה וא"כ לא הוי דבר שמיוחד. וא"כ קשיא למ"ד כל המיוחד דווקא. וע"פ דברינו מובן היטב מה דתני ר' הושעיא אפילו סאה אפילו תרקב דלשון אפילו הוא לא מיבעיא סל דמאוס והוי מיוחד אלא אפילו סאה ותרקב דלא הוי דבר מיוחד נמי. ולפ"ז סל פשיטא דהוי דבר מאוס ע"כ פריך לעיל בתחלת סוגיא על המתניתין דמטלטלין נר חדש אבל לא ישן משום מוקצה מחמת מיאוס. מהא דכופין את הסל דהא פשיטא דהוי דבר מאוס דהא עלה תני ר' הושעיא אפילו סאה ותרקב א"כ פשיטא דסל הוי דבר מאוס א"כ יהא אסור משום מוקצה מחמת מיאוס ע"כ משני דמתניתין דידן ר' יהודא היא ופלוגתא הוא בין ר"י ור"מ. ודוק: