חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי סנהדרין ז:ו:ו
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Sanhedrin 7:6:6 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Sanhedrin 7:6:6) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי סנהדרין · free full Hebrew text
Open in the reader →רבי ירמיה בעי הבא על אמו מהו שיהא חייב עלי' משום אשת איש. פי' דרבי ירמי' מיבעיא ליה אליבא דרבי יהודא אם דפוטר משום אשת אב או אף משום אשת איש. דלהת"ק פשיטא דחייב אף משום אשת איש ומיירי בפנויה כדאוקים לעיל אך מיבעיא לי' לר' יהודא. ע"ז קאמר תא חמי אילו אחרי בא עליה חייב משום אשת איש ובנה אינו חייב עליה משום אשת איש בתמיה דלמה גרע בנה מאחר. ע"ז התיב ר' יוסי הרי חורגה הרי הוא אינו חייב עליה משים אשת איש ובנה חייב עלי' משום אשת איש בתמי' דתני אף בשאר עריות כן פי' דגרסינן בתוספתא ר' יהודא אומר הבא על האם אינו חייב אלא משום אם בלבד וכן הי' ר' יהודא אומר הבא על אשת האב אינו חייב אלא משום אשת אב בלבד פירש ולא משום אשת איש א"כ היכי תימר הכי עדיף בנה מאיש אחר והא הרי כשבא עלי' חורגה הוא בן בעלה דהיא אשת אביו אינו חייב משום אשת איש אליבא דר' יהודא. וכי גרע בנה דיהא חייב משום אשת איש. דיהא כאחר בא עלי' ומביא ראי' דבחורגה אינו קייב משום אשת איש דתני אף בשאר עריות כן ר"ל דהא תנינן בתוספתא גבי רי"א הבא על אמו אינו חייב אלא משום אם בלבד וכן הי' רי"א הבא על אשת אביו אינו חייב אלא משום אשת אב בלבד ולא משום אשת איש א"כ הרי בפירוש תנינן דאף בשאר עריות כן ומביא ראי' מחורגה דפטור ג"כ מאשת איש וכי בנה גרע מחורגה ותיבת אינו חייב שייך לחורגה כדאיתא מפורש בתוספתא ומוכח כן וכיון דמסיק אף בשאר כל העריות ס"ל לר"י כן ע"ז מסיק חמותו וא"א את תופשו משום חמותו כלתו וא"א את תופשו משום כלתו כמו אשת אב ואשת איש. ע"ז שאל אחותו וא"א גם כאן את תופשו משום אחותו ולא משום א"א ז"א דוקא באשת אב וא"א חמותו וא"א כלתו וא"א דהתם אין שם לאיסור קל במקום איסור חמור ולא חלל איסור דא"א שהיא בחנק לנגד אשת אב וחמותו וכלתו דהם בסקילה. א"נ היכי דב' איסורין שוין את תופש שם ראשון שם אחד כדאיתא לקמן בסמוך. משא"כ באחותו ואשת איש דאשת איש חמור מאחותו דאחותו בכרת ואשת איש בחנק א"כ אתה מבריחו מן החמורה ומקנתרו בקלה וזה לית יכיל. והראי' דתני הבא על אחותו [וזהו סיפא דההיא תוספתא] והיא בת אשת אביו חייב עלי' משום אחותו ומשום בת אשת אביו ר"י בר"י אומר אינו חייב אלא משום אחותו בלבד משום שם אחד בלבד וכן הבא על כלתו והיא אשת איש אלמא דבאחותו לא מצינו דידחה איסור אשת איש אלא גבי כלתו אבל אחותו אינו מדחה אלא איסור דדמי לה דהיא בת אשת אביו. משא"כ כלתו מדחה אף איסור דאשת איש ולא פטר ר"י אף בשאר כל העריות אלא באשת אב ואשת איש וחמותו וכלתו וא"א אבל באחותו לא מדחה אשת איש אלא מה דדמי לה אחותו ובת אשת אביו ולפיכך גבי אחותו מביא הציור אחותו ובת אשת אביו ולא אחותו ואשת איש כמו גבי כלתו. והשתא קאמר הגמ' ר"י ר"א בשם ר"י אתיא דר"י בר"י כשיטת ר"י אביו כמה דר"י תופש שם ראשון כן ר"י בר"י תופש שם ראשון דלענין אחותו ובת אשת אביו דשני האיסורין שווין. דס"ל לר"י בר"י דאת תופש שם ראשון הוא בשיטת ר"י אביו גבי אם אשת אביו דהתם נמי איסורין שוין סבירא לי' לר' יהודא דאת תופש שם ראשון [ולא שייך לענין כלתו דהא הוא משום דאין איסור קל קל על איסור חמור] ע"ז קאמר חזר ר"י ר"א בשם ר"י לית לר"י בר"י בשיטת ר"י אביו דתמן גבי אמו אשת אביו יכול למיסבר אף כרבנן משום דהתם משכח"ל ב' האיסורין זה בל"ז ע"כ שפיר כששניהן שוין חייב על שתיהן משא"כ איסור בת אשת אביו לא משכח"ל אלא באחותו על כרחך סבירא ליה לר"י בר"י דאינו חייב אלא משום אחותו בלבד. והסוגיא הזאת סבירא ליה לר' יהודא דהוא לאו משום דרשא דאמך היא אליבא דר"י וגם בבבלי דף נ"ג ע"ב איכא ג"כ אוקימתות אחירות בטעמא דר"י. ור' ירמי' ר"א בשם ר"י מוקמי טעמא דר' יהודא משום דבב' איסורין שווין אינו חייב אלא אחת ותופש שם הראשון א"נ יליף כל האיסורין וכל העריות מגזה"כ דאמו ואשת אביו דתופש את שם הראשון כמו כן כל העריות וכ"כ בס' מ"י ז"ל וראיתי בנו"י ז"ל דמגי' ומחליף השורות ומגי' הרבה בסוגיא הזאת ולדברינו הסוגיא הזאת כפשוטו ומובן מאוד אך תיבת אינו חייב דגרסינן לגבי בנה צריך להיות גבי חורגה ומוכח היא דהא בפירוש ס"ל להתוספתא דגבי חורגה אינו חייב משום אשת איש ודבר ברור ומוכח הוא: