חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי פסחים ח:א:ד
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Pesachim 8:1:4 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Pesachim 8:1:4) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי פסחים · free full Hebrew text
Open in the reader →וע"ז פריך לית הדא פליגא על דרבי אלעזר כו' אינו מפרישו שלא מדעתו דר' זעירא קאמר בשם ר' יוחנן גבי חטאת חלב דאינו מפרישו שלא מדעתו ובשם ר"א דאינו מפריש פסח ע"ח שלא מדעתו וא"כ ר"י דס"ל דמתניתין בממחין אבל בשאינן ממחין מהני הפרשה שלא לדעתו. א"כ פליג ר' יוחנן על ר"א ומ"ש גבי חטאת חלב דס"ל דלא מהני הפרשה שלא לדעתו ע"ז משני דלא דמי דהנה בבבלי דף ל"ו ע"א במס' נדרים פריך הגמ' אלא מעתה יביא אדם פסח ע"ח שכן אדם מביא על בניו ובנותיו הקטנים אמר רבי זעירא שה לבית אבות לאו דאורייתא פי' דמדאורייתא אין צריך להמנות כלל אלא דהתורה נתנה רשות להקטנים לאכול שלא למנוייו וההפרשה של אביהם באמת לא מהני דהוי שלא לדעתם אבל התורה נתנה רשות להקטנים לאכול אפילו בלא המנאה עי' בר"נ ז"ל ובתוס' ז"ל שם ע"ז קאמרי' הכא דבאמת ר' יוחנן פליג על ר"א וסבירא ליה דגבי חטאת חלב לא מהני הפרשה שלא לדעתו. וגבי פסח מהני ככל ארבעה מחוסרי כפרה משום שאדם מפריש על בנו הקטן ואף על גב דגבי פסח קי"ל דשה לבית אבות לאו דאורייתא. ואם כן אין ללמוד מזה למחויב מן התורה דמהני ההפרשה שלא לדעתו מכל מקום מצינו דמהני הפרשה שלא מדעתם גבי קטן אפילו לענין לצאת בו מן התורה משום דקי"ל כרבי דס"ל במס' פסחים דף צ"ג דקטן שהגדיל בין פסח ראשון לשני והביא ב' שערות חייב לעשות פ"ש משום דפסח שני אינו תשלומין לראשון. ומ"מ הדבר ברור דאם עשה הקטן פ"ר והגדיל בפסח שני פטור מלעשות פ"ש דפ"ש אינו חייב אלא במי שלא עשה הראשון אבל במי שעשה הראשון אפילו שהוא קטן מ"מ פטור מפרש כמו שכ' הרמב"ם ז"ל בהק"פ פ"ה ה"ז קטן שהגדיל בין פ"ר לפ"ש חייבין לעשות פ"ש ואם שחטו עליו בראשון פטור עכ"ל ז"ל וכתב הכ"מ ז"ל ומ"ש ואם שחטו עליו בראשון פטור ואיכא למידק אטו קטן בר חיובא ופטורי הוא. וכתב הר"י קורקס ז"ל דכיון דרחמנא רביה לקטן שישחטו עליו וממנין אותו נפטר בכך מן השני עכ"ל ז"ל והיינו דקמסיים הכא שניא היא פסח שניא היא חטאת פסח לכשיגדיל ראוי היא להתכפר בו פי' אם הפריש אביו עליו כשהוא קטן ושחטו ואכל ממנו אפילו כשהגדיל קודם פ"ש דאז מחויב מן התורה לכשיגדיל ראוי להתכפר בו ואינו צריך שוב להביא פ"ש א"כ כיון שנתכפר בהפרשת ושחיטת אביו עליו א"כ מהני הפרשה שלא לדעת לגבי קטן אפילו לצאת בו ידי חובתו מן התורה. ע"כ מביא אדם פסח ע"ח שכן אדם מביא על בניו ובנותיו הקטנים ואי דשה לבית אבות לאו דאורייתא מ"מ מהני ג"כ לדאורייתא הפרשת אביהם. משא"כ לגבי חטאת אינו ראוי להתכפר בה לכשיגדיל דאם שחט עליו חטאת כשהוא קטן אינו כלום ואינו מועיל לחטא שיחטא לכשיגדיל ע"כ גבי חטאת לא יביא על חבירו שלא מדעתו שלא מצינו דאדם מביא על בניו הקטנים משא"כ בפסח שפיר מצינו דאדם מביא על בניו ובנותיו הקטנים ואפילו דשה לבית אבות לאו דאורייתא מ"מ מהני לכשיגדיל ראוי להתכפר בו וברור כשמש דמכאן יצא להרמב"ם ז"ל הך דינא דאם שחטו עליו בראשון פטור וסוגיא מפורשת הוא: