חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי פסחים ז:ה:ה
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Pesachim 7:5:5 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Pesachim 7:5:5) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי פסחים · free full Hebrew text
Open in the reader →אר"א מתניתא בבא בטומאה משעה הראשונה אבל אם בא בטהרה ונטמא אינו נאכל בטומאה. כדמסיק בסמוך משום מראית עין שלא יאמרו פסח בא בטהרה ונאכל בטומאה. וע"ז מביא הברייתא שחטו בטהרה ונטמאו הציבור יזרוק הדם בטהרה ואל יאכל הבשר בטומאה ואע"ג דנטמא הציביר מ"מ אינו נאכל משום שלא בא בטומאה משעה הראשונה וע"ז קאמר דר"נ הוא דס"ל דיוצאין בזריקה בלא אכילה דאי רבנן הא ס"ל דאכילת פסחים מעכב ומביא עוד ברייתא שחטו בטהרה ונטמאו הציבור והדם יזרוק בטומאה ואינו נאכל בטומאה והיא ג"כ משום ההיא דר"א דאינו נאכל בטומאה אלא דווקא בשבא משעה הראשונה בטומאה ומפרש ר' ירמיה בשם ר"י טעמא דר"א משום מראית עין שלא יאמרו פסח בא בטהרה ונאכל בטומאה:
וע"ז פריך מזריקה מ"ש בין זריקה לאכילה דעל אכילה גזרו ועל זריקה לא גזרו ע"ז משני דהא סוף סוף צריכת לאוקמי' מתניתין כר"נ דסבירא ליה דאכילה לא מעכבת וע"כ ניחא דזריקה דמעכבת לא גזרו ואבל אכילה כיון דאינה מעכבת גזרו ומסיק דמודה ר"נ בחולה ובזקן פי' אע"פ דסבירא ליה דאכילה לא מעכבת הנ"מ כשנטמא אבל בשגופו לא חזי מודה ר"נ ומודה ר"נ בעובד שנדחה לפ"ש. ומודה ר"נ בחבורה שנמצא יבלת בעורה שהן נדחין לפ"ש פי' דלא תימא דטעמא דר"נ דס"ל בתוספתא פ"ח גבי שכח רבו מה שאמר לו דסבירא ליה לת"ק דנדחין לפ"ש ר"נ אומר א"צ לעשות פ"ש שכבר נזרק הדם לא תימא טעמא דר"נ הוא משום דס"ל דאימת ס"ל שגג או נאנס ולא עשה את הראשון יעשה את השני היינו דווקא כשלא עשה כלל להראשון מחמת אונס קבעה לו התורה זמן אחר בפ"ש [משא"כ בשאר קרבנות דקבוע להם זמן בנאנס ולא עשה אין לו תשלומין כשעבר זמנו] משא"כ בשעשה הפסח אך נאנס בהעשיה גופיה אימא ס"ל לר"נ דלא נדחה וזהו טעמא דר"נ דס"ל דכיון שכבר עשה כל הפסח השחיטה והזריקה ואירע אונס אח"כ על הפסח באונס כזה לא נדחה מה"ת לפ"ש כן היינו סוברין בטעמא דר"נ ע"ז קמ"ל דז"א אלא טעמא דר"נ היא משום דסבירא ליה באמת דאכילת פסחים לא מעכבה אך כיון דהזריקה היתה כדין אע"ג דנזרק שלא על אכילת בשר חשוב ג"כ זריקה גמורה וע"כ לפ"ז בחבורה שנמצאת יבלת בעורה לאחר שחיטה דאז הזריקה אינה חשובה זריקה משום דהוי דם בע"מ ע"כ נדחה לפ"ש אך דווקא בשהזריקה הוי זריקה כשירה אך דנזרקה שלא על אכילת בשר בזה מכשיר ר"נ ואח"כ מייתי הברייתא חמשה שנתערבו עורות פסחיהן ונמצאת יבלת בעורה של אחת מהם כולם יצאו לבית השריפה ופטורין מלעשות פ"ש והוא כדאיתא בבבלי דף פ"ח ע"ב דכיון דד' פסחים הוי כשירים ממילא גם החמישי אינו יכול לעשות פ"ש משום ספק חולין בעזרה דהא ד' הוי כשירין ומוקי אביי דמיירי שנתערבו לאחר זריקה לפיכך הוי ד' כשירים משא"כ בנתערב לפני זריקה הרי הד' ג"כ פסולין משום דכיון דנתערב בהם אחד פסול וע"כ אי אפשר ליה לאכול משום ספק ממילא נזרק הדם שלא על אכילת בשר. אבל הירושלמי לא ניחא ליה לאוקמיה דמיירי שנתערב לאחר זריקה אלא קודם זריקה וכן שיטת הירושלמי בפ"ח ה"ב דמדקתני סתם נתערבו ולא קתני לאחר זריקה ע"כ דהוא אפילו לפני זריקה ע"כ סברין מימר דר"נ הוא דמכשיר זריקה שלא על אכילת בשר דאי לרבנן האיך משכח"ל שיהא כשר הזריקה שלא על אכילת בשר ע"ז קאמר דתיפתר ד"ה במיטמא בספק קבר התהום פי' דמשכח"ל פסח שיהא כשר בזריקה שלא על אכילת בשר לד"ה כגון דאיטמאו הבעלים בספק קבר התהום דהוי הלכה למשה מסיני דמרצה הציץ על הפסח כדאיתא לקמן הלכה ז' והוי פסח כשר ונרצה והלכה למשה מסיני הוא רק דהפסח כשר אע"פ דהבעלים הוי טמאים. אבל הציץ אינו מטהר את הטומאה [אלא רק דהקרבן נרצה וכשר] ממילא אינו יכול לאכול מכל מקום הלכה למשה מסיני בזה דהפסח דבא בטומאה דאינו נאכל ונרצה על כרחך יכולין לאוקמיה להברייתא הזאת שנתערבו עורות פסחיהן דלא מעכב האכילה מיירי דהיו ה' חבורות שנטמאו בספק קבר התהום ומיירי בפסח הבא בטומאת הבעלים ונמצאת אח"כ יבלת בעיר של אחת מהן דהד' חבורות כבר יצאו י"ח הגם שנתערב בע"מ ביניהם ואינן יכולין לאכלו מספק פסול בע"מ מ"מ הזריקה כשירה [דהא הדם פסול נתבטל ברוב] אע"פ שנזרק שלא על אכילת בשר משום דכאן לא בעינן אכילת בשר מהלמ"מ ומשכח"ל פסח כשר בא בטומאה ביחיד שלא על אכילת בשר כגון דהוי טומאת התהום:
וע"כ קמ"ל התנא אם נמצאת יבלת בעורה של אחד מהן כולן פטורין מלעשות פסח שני משום דהוי חולין בעזרה ואין שום תקנה לזו וכמו דשקיל וטרי בגמרא למצוא תקנה ולהמסקנא לא הוי שום תקנה עיי"ש. והעיקר דקמ"ל התנא דאין תקנה לפ"ש ולא מהני תקנה שיביא על תנאי כמו דשקיל וטרי בגמרא שם ואי דתקשה האיך משכח"ל פסח כשר בזריקה שלא באכילת בשר אליבא דרבנן דפליגי אר' נתן משכח"ל כגון שהיה ספק קבר התהום וכר' נתן זורק את הדם ר"ל דבהא לכו"ע כר"נ דזורק את הדם בטומאת בשר ועל כן לא צריך לאוקמיה מתניתין כרבי נתן דז"א דספק קבר התהום כו"ע כר"נ דזורק את הדם: