חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי פסחים ה:ג:ז
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Pesachim 5:3:7 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Pesachim 5:3:7) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי פסחים · free full Hebrew text
Open in the reader →לאוכליו כזיתים ושלא לאוכליו כזיתים כשר פי' דהוו לאוכליו ושלא לאוכליו. לאוכליו כזיתים ושלא לאוכליו כחצי זיתים וכ"ש כשר דלא הוי מחשבה שלא לאוכליו רק על חצי כזית. לאוכליו כחצי זיתים ושלא לאוכליו כחצי זיתים מה אנן קיימין אם כשהיתה המחשבה לכושר תהא מחשבה לפסול אם אינה המחשבה לפסול לא תהא המחשבה לכושר פי' דהא כתב רחמנא לפי אכלו דבעינן שישחטו לשם אכילה ואם שחט לשם מי שיכול לאכול כזית אחד כשר דקרינן ביה לפי אכלו. לזה קאמר אם שחט לאוכליו כחצי זיתים או שלא לאוכליו כחצי זיתים בזה שניהם שוין בין ששחט לאוכליו בין ששחט שלא לאוכליו ויתבאר ע"פ מה דגרסינן במס' זבחים דף ל"א ע"א בעי ר"א חשב לאכול כזית בשני בני אדם מהו בתר מחשבה אזלינן דאיכא שיעורא או בתר אוכלין אזלינן וליכא שיעורא אמר אביי ת"ש לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית כשר שאין אכילה והקטרה מצטרפין הא לאכול ולאכול דומיא דלאכול ולהקטיר וה"ד בשני בני אדם מצטרף ע"כ ועפ"ז יתבאר הכא בסוגיא דידן דקאמר דלחצי זיתים דמי לאוכליו ולשלא לאוכליו דהא דתנינן בברייתא כיצד שלא לאוכליו לשם חולה ולשם זקן שאינו יכול לאכול כזית מיירי ששחט לשם זקן אחד וא"כ נשחט הפסח שלא לאוכליו דחצי זית לאו אכילה הוא. אבל אם שחט לשם כמה חולים וכמה זקנים דלכל אחד כחצי זית יש בכולן כזית תלי בזה אם אזלינן בתר מחשבה כשר דיש בו אכילה ונקרא נשחט לאוכליו אבל אי אזלינן בתר בני אדם נקרא נשחט שלא לאוכליו ע"ז קאמר הגמ' אם שחט לאוכליו כחצי זיתים או שלא לאוכליו כחצי זיתין ושאר הפסח שחטו סתמא בזה שניהם שוה כדמפר' ואזיל דבמה אנן קיימין אם כשהיתה המחשבה לכושר פי' דאזלינן בתר המחשבה לכושר תהא המחשבה לפסול דאף אם שחט לשם פסולין נמי דינא הכי דמאי נפ"מ בין כשר לפסול כיון דאפילו ראוי לאכול כזית מכיון ששחט עליו כחצי זית א"כ לא נשחט לשם אכילה וכתיב לפי אכלו אלא דאזלינן בתר מחשבה ואיכא אכילה כן נמי בשחט על הפסולין מכיון ששחט לשם כמה פסולין ואיכא כזית לפי המחשבה. ואם אינה המחשבה לפסול דא"ת דאין המחשבה מועיל במה שהיו במחשבתו כזית כיון דלא אזלינן בתר המחשבה לא תהא המחשבה לכושר כלומר גם להכשר לא אזלינן בתר המחשבה אלא בתר בני אדם וא"כ מאי אהני לן שראוין לאכול כזית מ"מ האיך נשחט הפסח לאכילה והאיך קרינן בי' לפי אכלו לרבנן דפליגי אר' נתן וס"ל דבעינן כזית אכילה ממש ולא דרשי גברי דחזו לאכילה וקי"ל כרבנן עיי' בדף ע"ח ע"ב וא"כ בזה שניהן שוה וע"כ תלי בזה אם אזלינן בתר מחשבה בשניהם כשירים. דכמו שהמחשבה לכשר כן נמי המחשבה לפסול ואם לא אזלינן בתר המחשבה אלא בתר בני אדם. א"כ הכשר פסול כמו הפסול. דכמו דלא אזלינן בתר המחשבה גבי פסול כן נמי לא אזלינן בתר המחשבה לגבי כשר וע"כ שניהם שוה אך תלי אם אזלינן בתר המחשבה או בתר בני אדם מיבעיא לן. וע"ז א"ר יוסי מתניתא אמרה שהמחשבה לכושר דתנינן תמן לאכול חצי זית ולהקטיר חצי זית כשר שאין אכילה והקטרה מצטרפין טעמא לאכול ולהקטיר הא לאכול ולאכול כמו לאכול ולהקטיר וה"ד בשני בני אדם מצטרף והרי זה כמו פשיטותא דאביי הנ"ל ואם כן מוכח דאזלינן בתר המחשבה וכמו דהמחשבה לכושר כן נמי המחשבה לפסול דשניהם שוה: