חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי פאה ב:א:ד
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Peah 2:1:4 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Peah 2:1:4) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי פאה · free full Hebrew text
Open in the reader →רבי יוסי בשם ר' יוסי בר"ת הפריש פאה משדה לחברתה לא קדשה ר"ז בעי קומי ר"י נתכוין לזכות מן המיצר ושרע מינה מחלפא שיטתי' דר"י דתנינן תמן מודים חכמים לר"ע בזורע שבת וכו' ר"י בשם ר"י מפני שדרכן לזרע ערוגות ערוגות וכא את אמר הכין פשיטא לי' שהיא מפסיק לא צורכא דלא קידשה משום פאה או לא קידשה תני ר' אושעיא הפריש. פאה משדה לחברתה לא קידשה ושמע מימר אפילו מיצר ע"כ. ופי' הפ"מ ז"ל דהוא ס"ד ומסקנא דס"ד דמספקא לי' אי מיצר חשיב הפסק בין השדות לענין פאה אי דוקא נחל ושלולית וכו' ומסיק דפשיטא לי' דהוא מפסיק דמיצר חשיב הפסק אלא דהוי איבעיא לענין בדיעבד אם נתקדש בדיעבד. ופירושו דחוק מאד דא"כ דכל איבעיא שלו אם המיצר דמי להפסק דנחל וכו' ל"ל למיבעיא בנתכוין לזכות מן המיצר ושרע מינה הו"ל למיבעיא בשדה לחברתה בהפסק מיצר אם נתקדש בדיעבד ולמה מחדש האיבעיא בנתכוין לזכות מן המיצר ושרע מינה ועוד בירוש' במס' ב"ב (פרק ח"ה) ובמס' קדושין (פ"א) איתא נמי הך איבעיא לענין נכסי הגר וקאמר שם בפירוש דמיצר הוי הפסק ועכ"ז מיבעיא לי' לר"ז בנתכוין לזכות מן המיצר ושרע מינה ולא עלה שום ספק בגמ' למימר דמספקא לי' אם המיצר חשיב הפסק דהא קאמר התם בהדיא דחשיב הפסק המיצר ועכ"ז מיבעיא לי' בנתכוין לזכות מן המיצר ושרע מינה וכן בש"ס דילן במס' ב"ב (דף נג) איתא בהדיא כן. ונראה לפענ"ד דה"פ דלעולם פשיטא להגמ' דמיצר מפסיק בין ב' שדות ואין מפרישין משדה זו על חברתה בהפסק מיצר וגם בדיעבד לא קידשה משום פאה כדקי"ל הפריש פאה משדה לחברתה לא קידשה אף בהפסק מיצר אך דמיבעיא לר"ז בנתכוין לפטור גם על המיצר ועל שדה חברתה אם מהני והוא כעין אותו האיבעיא דמיבעיא לן בנכסי הגר דמפרש הרשב"ם ז"ל במס' ב"ב (דף נג ע"ב) דאימא קני גם המיצר ומכיון שקנה המיצר קנה ג"כ השדה שבו או לא קנה המיצר ולא קנה גם שדה השני עי"ש וה"נ מיבעיא לי' דלמא אימתי אין מפרישין משדה לחברתה דוקא בשלא נתכוין להפריש גם על המיצר אבל אם נתכוין להפריש גם על המיצר אז גם על שדה חברתה נמי מהני זאת איבעיא לי' לר"ז קומי ר' יוסי ולא פשוט לי' דמספקא לי' נמי ועיקר הספק תלי באם נתכוין להפריש גם על המיצר אם חל הפאה על המיצר או לא ע"ז קפריך בגמ' מחלפא שיטתי' דר"י וכו' וכו'. ר' יסא בשם ר' יוחנן מפני שדרכן ליזרע ערוגות ערוגות ופרש"י ז"ל במס' נדה (דף נא) משום דמהתבלין הללו אין עושין ערוגה שלימה לעולם אלא מעט מעט במקום הזה ומעט מעט במקום אחר אבל לא ערוגה שלימה ומסקינן לקמן (בפ"ג) דע"ד דר"י מפריש מכל ערוגה וערוגה וה"נ מאי מספקא לי' אם מהני הפאה גם על המיצר הא המיצר לא עדיף מערוגות הנ"ל דהא מן המיצר נמי לא עבדינן לעולם ערוגה שלימה דאין דרך מקום המיצר לעשות ערוגה שלימה וא"כ בודאי צריך להפריש מן השדה לחוד ומן המיצר לחוד ומאי מספקא לי' אם יכול להפריש פאה אחת על השדה ועל המיצר דהא בודאי על המיצר אין יכול להפריש מן השדה ע"ז משני פשיטא לי' שהוא מפסיק לא צורכא דלא קדשה משום פאה או לא קידשה תני ר' הושעיא הפריש פאה משדה לחברתה לא קדשה ושמע מימר אפילו מיצר כלומר דכל עיקר האיבעיא אם בדיעבד חל הפאה מן השדה על המיצר דהא בברייתא דר' הושעיא תנינן הפריש פאה משדה לחברתה לא קדשה ואימתי תנינן לא קדשה דוקא משדה על שדה חברתה אז לא קדשה אבל לא על המיצר דעל המיצר לא שייך תיבת חברתה ותיבת חברתה קאי על השדה שני' אבל לא על המיצר דעל המיצר נתקדש בדיעבד או דשמע מימר אפילו מיצר דמיצר נמי לא נתקדש בדיעבד וע"כ מיבעיא לי' בנתכוין לזכות מן המיצר ושרע מינה אם בדיעבד נתפס קדושת פאה על המיצר וממילא גם על שדה חברתה או דבדיעבד נמי לא נתקדש המיצר וממילא שדה חבירתה נמי לא ולעולם פשיטא להגמ' בתחלה ובסוף דמיצר מפסיק: