חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי פאה ב:א:י
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Peah 2:1:10 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Peah 2:1:10) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי פאה · free full Hebrew text
Open in the reader →ר"ז בשם ר"א ר"מ ור"י שניהם אמרו דבר אחד כמה דר"מ אומר קיצר לשחת מפסיק כן ר"י אומר קוצר לשחת מפסיק דס"ל במנחות (דף עא) דקוצרין לשחת קודם לעומר דלא חשיב אתחלתא דקצירה כמו ר"מ דהכא דס"ל דקוצר לשחת לא חשיב אתחלתא דקצירה כמה דר"י אמר חיוב בפאה מפסיק כו' והא אשכחן דר"מ אומר חיוב בפאה מפסיק כו' פי' דקי"ל דדוקא חיוב בפאה מפסיק כדאיתא לעיל בסמוך ולקמן (ברפ"ג) וא"כ קשה האיך משכח"ל דינא דר"מ בקוצר לשחת דמפסיק דלא חשיב אתחלתא דקצירה א"כ לפ"ז פטור גם מפאה כיון דלא חשיב קצירה וקי"ל דפיטור פאה אינו מפסיק ע"ז קאמר דס"ל כר"י ומשכח"ל הא דקאמר ר"מ דקוצר לשחת מפסיק כההיא דר"י דהנה ר"י ור"ש פליגי שם במס' מנחות דר"י ס"ל דקיצר לשחת קודם שהביא שליש אבל לבתר דהביא שליש אסור לקצור דחשיב אז קצירה ור"ש ס"ל דאפילו לאחר שהביא שליש מותר לקצור וכן פליגי בתוספתא במס' מנחות (פ' הנ"ל) לענין פאה דר"י ס"ל דלאחר שהביא שליש חייב בפאה ור"ש ס"ל דאפילו משהביא שליש פטור מן הפאה ומ"מ ס"ל לר"י דאפילו לבתר שהביא שליש דחייב בפאה מ"מ כשהתחיל עד שלא הביא שליש לפני העומר מסיים הקצירה לפני העומר וקוצר אפילו בשהביא שליש בחיוב פאה וא"כ משכח"ל הא דר"מ כר"י בשהתחיל עד שלא הביא שליש דמסיים וקוצר אפי' בשהביא שליש בחיוב פאה וכן הוא סגנון הענין כמה דר"י אומר חיוב בפאה מפסיק פי' דמשכח"ל אפי' חיוב בפאה דמפסיק כמו דמסיק בסמוך כן ר"מ אומר חייב בפאה מפסיק ומנ"ל דר"מ ס"ל ג"כ דע"כ אינו מפסיק אלא חיוב פאה ומסיק והא אשכחן דר"מ אמר חיוב בפאה מפסיק כהדא דתני אכלה גוביי כו' הכל מודים כו' מני הכל מודים ר"מ כו' אבל אם הוא חייב אפילו לא חרש מפסיק וס"ל ע"כ דבעינן חיוב בפאה להפסיק וע"כ דלא משכח"ל רק כדאמרינן דס"ל כר"י כדמסיק כמו דתנינן תמן אמר ר' יודן אימתי בזמן שהתחיל עד שלא הביא שליש אבל אם הביא שליש אסור להתחיל לקצור לפני העומר יקצור חייב בפאה פי' משום דבשהביא שליש חייב בפאה וחשוב קצירה ומ"מ בשהתחיל עד שלא הביא שליש מסיים הקצירה אפילו בחיוב פאה משהביא שליש ונמצא דע"כ ר"מ דס"ל דבקוצר לשחת מפסיק וס"ל דבעינן חיוב פאה וכיון דס"ל דקוצר לשחת לא חשיב קצירה א"כ היכי משכח"ל חייב פאה ע"כ דס"ל כר"י דבשהביא שליש אפילו בקוצר לשחת חייב בפאה ומ"מ בשהתחיל עד שלא הביא שליש מסיים הקצירה אפילו בשליש בחיוב פאה דהא ר"י ס"ל דבשליש חייב בפאה ומ"מ בקוצר לפני העומר בשלא הביא שליש מסיים אפילו בשהביא שליש בחיוב פאה כן אמר ר"ז בשם ר"א וע"ז פריך לי' ר"ז לר"א דמנ"ל דלר"י בשהתחיל קודם שהביא שליש מסיים הקצירה אפילו בשהביא שליש בחיוב פאה וס"ל כיון שהתחיל לקצור לפני העומר בשלא הביא שליש לא חשיב אתחלתא דקצירה ומסיים הקצירה לפני העומר אפילו בשהביא שליש בחיוב פאה מנ"ל דר"י ס"ל דהוי אז חיוב פאה אע"פ דר"י ס"ל בשהביא שליש דחייב בפאה הנ"מ בשהתחיל בשהביא שליש אבל אם התחיל עד שלא הביא שליש אז אפילו בשהביא שליש פטור מן הפאה ג"כ משום דלא חשיב אתחלתא דקצירה כיון שהתחיל קודם שהביא שליש כמו דס"ל לענין קצירה דלפני העומר דאם התחיל לפני הבאת שליש קוצר אפילו בשהביא שליש ולא חשיב קצירה כמו כן לא חשיב קצירה לענין פאה ג"כ דאזלינן בפאה ג"כ לבתר ההתחלה והיינו דמסיק ר"ז בעי כמה דר"י אמר התחיל עד שלא הביא שליש ואפילו הביא שליש פטור מן הלקט ומן השכחה ומן הפאה. כן ר"מ אמר התחיל. עד שלא הביא שליש ואפילו הביא שליש פטור מן הלקט והשכחה והפאה א"כ קשה מנ"ל דר"מ ס"ל כר"י בזה ודע דהגר"א ז"ל בכ"י קדשו מחליף הגירסא וגרס כמה דר"י אמר חיוב בפאה כו' כן ר"מ אמר חיוב בפאה מפסיק כיי דתנינן אמר ר"י אימתי בזמן שהתחיל עד שלא הביא שליש כו' ודבר שהוא חייב בפאה מפסיק והא אשכחן דר"מ אמר חיוב בפאה מפסיק כהדא דתני אכלה גוביי כו' ולסגנון זה עולה פירושינו יותר יפה: