חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי ערלה א:ד:ג

רשב"ל בשם חזקי' לוקט ג' אשכולות ומתיר. פי' דמותר ללקוט ג' אשכולות וג' לאו דוקא אלא ר"ל מיעוט מהנטיעות לוקט ומותרים הני ג' דתלינן שנשאר האיסור ברובא ואך אם יטול א' או ב' לא מהני מה שתלינן דהאיסור ברובא נשאר אך אם ליקט ג' דאז בטל ברובא מן התורה אז תלינן שהאיסור ברובא נשאר ע"ז פריך מחלפא שיטתיה דרשב"ל תמן אמר בשם ר"ה היו לפניו מאה וחמשים חביות סתומות דלא בטל נתפתחו מאה מהן מאה מותרין דאז נתבטל ברובא והשאר לכשיתפתחו מותרין ואמר ר' זעירא דוקא לכשיתפתחו הא לכתחלה אסור ואי כדס"ל לרשב"ל הכא דכיון דאיכא רובא מה"ת תלינן שאיסורא ברובא נשאר א"כ ה"נ נימא כמו כן דמותר לפתוח השאר ולבטל ברובא מה"ת ולתלות האיסור בהמאה שכבר נתבטל דהוי רובא ומשני תמן בשם ר"ה והכא בשם חזקי' ואמרין תמן בשם רשב"ל פותח ג' חביות מהשאר ומתיר כהא דאמר הכא ופריך הגמ' ממתניתין דידן ב' קושיות על רשב"ל דתני בהדיא דלכתחלה לא ילקוט וא"כ קשיא על רשב"ל דאמאי מתיר לכתחלה ללקוט והא הכא אינו מותר אלא לשעבר ועוד קשה והא תנינן יעלו באחד ומאתים ולא תנינן ההיתר דעולה ברובא בשליקט המיעוט ומשני א"ר יוסי ב"ר בון כאן בשליקט ג' כאן בשליקט כולהון פי' דלא מיירי המתני' בשליקט המיעוט אלא מיירי בשליקט הכל ולא מיירי מזה דליקט המיעוט כדינא דרשב"ל ובליקט הכל לבטל כל האיסור אסור לכתחילה דאין מבטלין איסור לכתחלה אבל בשלא ליקט רק המיעוט לבטל רק המיעוט הזה ברובא והאיסור ישאר במקום אחר ברובא זה לא הוי מבטל איסור לכתחלה דהא גוף האיסור עדיין לא נתבטל: