עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryחידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי נדרים

חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי נדרים ב:א:ב

Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Nedarim 2:1:2 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Nedarim 2:1:2) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי נדרים · free full Hebrew text

Open in the reader →

לד' אין אדם אוסר עליו דבר אלא שהוא לד' פי' דה"פ הכתוב איש כי ידור נדר לד' וגו' לא יחל דברו ונמצא דאינו עובר על בל יחל אלא כשהוא נדר לד' אבל אם אינו נדר לד' כלומר דלא חל עליו הנדר מן השמים ויודע שמותר מן השמים ובני אדם נוהגין בו מעצמן איסור כמו בנהוג ליפרוש חלה מארוזא עי' במס' פסחים דף נ"א בתוס' ז"ל שם דבני אדם יודעין בעצמן דמותר מן השמים ועושין כן בעצמן הגדר אע"פ שמותר מן השמים אם ידור אדם בנדר ליתן חלה מארוזא הרי אין שם חלה חל על ארוזא ונדרו אין בו ממש ולא עבר על בל יחל ואינו עובר על בל יחל אלא א"כ כשחלה עליו מן השמים הנדר ותני דבית רב פליג מניין לנדרים שהן מותרין מן השמים ובני אדם נוהגין בו באיסור שלא תהא נודר ומבטל ת"ל לא יחל דברו שלא יעשה דבריו חולין ועובר מה"ת על בל יחל אם עושה איסור זה בעצמו ומבטלו אף על פי שלא חלה עליו הנדר מן השמים ונמצא לשיטת רב אפילו כשלא חל הנדר עובר בל יחל כשמבטלו ועובר על בל יחל בשעת הנדר כיון שנדר ע"מ לבטלו בתחלה וכ"מ ברמב"ם ז"ל בפ"ד מה"נ עיי"ש:

ובזה יתבאר כל הסוגיא הזאת דגרסינן האומר לאשתו הרי את עלי כאימא ביאתך עלי כביאת אימא כבשר אימא לא אמר כלום פי' אם לא אמר ביאתך כביאת אימא אלא בשרך כבשר אימא לא אמר כלום אמר הככר הזה כביאת אימא פי' דמיבעיא לי' אם הא דצריך שאלה הוא כדי שלא יהא מתפיס לפעמים בדבר הנדור ביאת אשתו ע"כ כדי שלא יהא רגיל בכך הצריכוהו שאלה עי' בר"נ ז"ל או דילמא משום שלא יהא רגיל לבזות בביאת אימא לפיכך הצריכוהו שאלה ונפ"מ באומר ככר זו עלי כביאת אימא אם הוא משום כבוד אמו צריך שאלה ואם משום ביאת אשתו שלא יהא רגיל להדירה על תשמיש ופעמים יתפוס בדבר הנדור ע"כ בככר לא בעיא שאלה וקפשיט נישמעינה מן הדא האומר לאשתו קונם שאיני משמשך רב אמר אסור פי' דעובר בבל יחל ושמואל אמר מותר ופריך מה מקיים שמואל לא יחל דברו כאילו בל יחל דברו פי' מדרבנן צריך שאלה ורב דס"ל דעובר בבל יחל מדאורייתא לטעמי' אזיל דהא משועבד לה וע"כ דיכופו אותו ובשעת הנדר עמד ע"מ לבטל ע"כ בנדר כזה שעומד לבטלו בשעת הנדר כבר עובר בבל יחל ומסיק רב כדעתו תני דבית רב ופליג מנין לנדרים שהן מותרין לך מן השמים כו' כדי שלא תהא נודר ומבטלו ת"ל לא יחל וגו' וא"כ לשמואל בנדר מתשמיש אשתו גופי' צריך שאלה מדרבנן אפילו בלא אמר כביאת אימא והא דתני דינא דשאלה בתלה תשמיש אשתו בביאת אמו הוא משום דמחדש דפותחין לו פתח במקום אחר משום כבוד אמו אבל לרב אינו צריך שאלה בתשמיש אשתו רק משום שתלה בתשמיש אמו ונמצא בנדר על הככר ותולה אותו בתשמיש אמו א"צ שאלה אליבא דשמואל ודווקא בתשמיש אשתו צריך שאלה מדרבנן אבל לרב בתשמיש אשתו א"צ שאלה ג"כ רק משום שתלה באמו דהא רב לא מוקי הבל יחל דקונם אשתו משמשך מדרבנן ואלא הבל יחל הוא משום נודר ומבטל וכבר עבר וא"צ שאלה בקונם תשמיש אשתו רק בתלה אותה כביאת אימא ודוק:

הני רב ופליג הש"ק ז"ל הק' על הרמב"ם ז"ל בפ"ד דנדרים מהאי סוגיא ולדברינו לא קשה כלל מהאי סוגיא וגם מה מדייק דדווקא בד' נדרים פסק הרמב"ם ז"ל כן אבל לא בהשנוין במשנתינו לא הבנתי זאת הא הרמב"ם ז"ל פסק בהנך דמשנתינו דצריך שאלה מדרבנן וכן מה שכתב הפני משה ז"ל בריש פירקין לדברינו דברי הכסף משנה ז"ל נכונים ודוק: