חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי נדרים יא:א:ח
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Nedarim 11:1:8 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Nedarim 11:1:8) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי נדרים · free full Hebrew text
Open in the reader →ניחא אם ארחץ אם לא ארחץ ותרחץ אר"מ בשאמרה קונם הנייתי עליך משארחץ אם ארחץ ויפר לה אר"י בר"ב בשלא אמרה אלא קונם הניית גופי עליך לכשארחץ ויכוף לא כן כו' הסוגיא הזאת חמורה ופי' המפרשים ז"ל לא הבנתי והנו"י ז"ל מגי' ומחלף השורות ונראה לפענ"ד דה"פ עפ"מ דגרסינן בבבלי דף ע"ט ע"ב אילימא דאמרה קונם פירות העונלם עלי אם ארחץ למה לה הפרה לא תרחץ ולא ליתסרון פרי דעלמא כו' ופי' הר"נ ז"ל כיון דלא הוי רחיצה גופי' ע"נ וכתב הר"נ ז"ל משמע מהכא דכל אימתי דרחצה לא מיתסרו פרי דעלמא ולא חיישינן שמא תרחץ וקשה הא אמרינן לעיל דף י"ד ע"ב קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר אל ישן היום חיישינן שמא ישן למחר כו' לאו קושיא הוא דכי אמרה קונם פירות עלי מהיום אם ארחץ ה"נ אבל כיון שתלתה נדרה באם אין במשמע שתחול נדרה אלא לאחר שתעבור על תנאה עכ"ל ז"ל עיי"ש ועפ"ז ה"פ בפשיטות ניחא אם ארחץ אם לא ארחץ ותרחץ אר"מ בשאמרה קונם הנייתי עליך משארחץ אם ארחץ פי' דבתרווי' אומרה אם ארחץ ואסרה הנייתה עליו באם שתרחיץ רק באם ארחץ הכוונה משארחץ ולהבא אז תאסור הנייתה אבל כ"ז שלא רחצה אין אסור ואם לא ארחץ הכוונה שאסור הנייתה מהיום אם ארחץ אפילו עדיין לא רחצה ואם ארחץ הכוונה משארחץ ואם לא ארחץ הכוונה אם ארחץ תהא אסור מהיום שלא ארחץ עדיין ומשארחץ ואם ארחץ ב' ענינים הן משארחץ הוא מזמן שתרחץ ולא ארחץ הוא מהשתא כשלא רחצה עדיין ופריך ויפר דל"ל לר' יוסי למימר דרחיצה הוי דשבל"ב ויפר הא בלא"ה יפר משום דשבל"ב דאמרה קונם הנייתי עליך אפילו הנאה שאינו משועבדת ליה הוי נמי דבר שבינו לבינה דהא לא נדרה על הרחיצה וקישוט ולא אסרה רחיצה וקישוט ולא הוי רחיצה וקישוט רק תנאי אבל גוף האיסור הוא על דבר אחר א"כ יפר לה הדבר אחר דהוא הנאה ומשני אר"י בר"ב כשלא אמרה אלא קונם הניית גופי עליך לכשארחץ פי' דהנאת הגוף מרחיצה שיש להגוף שלה אסרה עליו או לכשתרחץ או אם תרחץ ולא אסרה הנאה אחרת עליו רק הנאת קישוט הגוף שלה ורחיצת הגוף שלה ולא דאסרה דבר אחר וקישוט ורחיצה רק תנאי ז"א ואלא דעיקר האיסור הוא קישוט וריחוץ ועיקר הנדר הוא דלא תתקשט על בעלה הילכך לת"ק הוי ע"נ דהא אי אפשר שתרחץ ותהי' אסורה עליו הנאת קישוט הגוף וריחוץ שלה דהא מתהני בע"כ אם לא שתמרוד ותצא מביתו והרי משועבדת לו לתשמש וע"כ לא תרחוץ דחל הנדר על הקישוט דהא בהקישוט אינה משועבדת לבעל ואלא יפר לה על הקישוט לת"ק משום דהוי ע"נ ולר"י רחיצה לא הוי ע"נ אלא הוי דשבל"ב ופריך ויכוף לה ולמה לה כלל הפרה לא כן אר"ה הנייתי עליך כופה ומשמשתו הנייתך עלי הר"ז יפר והתם מיירי מתשמיש וא"כ הכ"נ הרי משועבדת לו לתשמיש וכשאינה רחוצה מאוסה עליו א"כ קשה ויכוף אותה לרחוץ ומשני שניא הוא שהיא הנייתו והנייתה פי' דתשמיש הוא להנייתו אבל רחיצה הוא להנייתה העיקר ורק דהוא נהנה מהנייתה במה שאשתו רחוצה בגוף נקי א"כ אינו יכול לכוף לאשתו שתרחוץ ותהי' גוף נקי כיון שאינה משועבדת להנות לו ברחיצה כי העיקר רחיצה הוא להנייתה ורק דהוא נהנה מהנייתה ע"כ אין יכול לכוף אותה ואינו יכול לכוף אותה אלא א"כ אסרה עליו גוף הנאת תשמישה אבל כשאסרה עליו הנאת קישוטה דהוא הנאתה אינו יכול לכופה שתהי' מקושטת אלא מחויבת שלא לקשוט ולרחוץ כלל כדי שלא תמנע מאתו כל עיקר התשמיש ע"כ אינו יכול לכופה על עיקר קישוט ורחיצה וע"כ צריך למיפר לה ואינו מיפר לה אלא משום דשבל"ב או משום ע"נ לת"ק ודוק:
א"ר אבא מרי אם ארחץ לא ארחץ לעולם פי' דמשני באופן אחר אם לא ארחץ דה"פ במתניתן אם ארחץ לא ארחץ לעולם וכו' כפי' המפרשי' ז"ל ודוק: