חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי נזיר ח:א:ב
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Nazir 8:1:2 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Nazir 8:1:2) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי נזיר · free full Hebrew text
Open in the reader →רב יהודה בשם רב כיני מתניתא ר"מ מטמא ר"י וחכמים מטהרין אר"י כיני מתניתא רבי מאיר מטמא ור"י מטהר. פי' דנחלקו במה דאיתא בבבלי במס' כריתות דף י"ב וכדי שתבין כל הסוגיא הזאת החמורה מוכרחין אנחנו להציע שיטת הבבלי שם ומזה נבין בע"ה כל הענין דאיבעיא שם אם טעמא דחכמים משום דאדם נאמן על עצמו או משום מיגו נ"מ בטומאה ומביא הגמ' המתניתין דמס' טהרות דתנינן גם שם פלוגתא דר"מ ור"י גבי טומאה והתם ליכא מיגו ומדחה שם דמיירי בטומאה ישינה דאיכא מיגו שם ופריך א"כ היינו חלב ואמאי תני פלוגתייהו בכריתות ובטהרות ומשני מהו דתימא לא אכלתי חלב קמתרץ לדיבוריה אבל גבי לא נטמאתי לא מתרץ לדיבוריה קמ"ל ה"נ מתרץ לדיבוריה לא עמדתי בטומאתי אבל טבלתי והדר פריך מברייתא דפליגי ר"מ ור"י וחכמים וס"ל דמודים לר"י בחלב ובביאת מקדש אבל לא בטומאה א"כ ש"מ דע"כ טעמא דרבנן משום מיגו ודוקא גבי חלב וטומאה ישינה דאיכא מיגו פליגי חכמים על ר"מ אבל גבי טומאה חדשה כההיא דברייתא מודין חכמים לר"מ ע"ש ועפ"ז נתבאר היטב בע"ה כל הסוגיא דמביא המשנה דטהרות דפליגי ר"מ מטמא וחכמים מטהרין והוא כמו. דמוקי בבבלי דמיירי בטומאה ישינה דאיכא מיגו ג"כ והירושלמי ס"ל דע"כ ממתניתין דכריתות מוכת דע"כ משום מיגו פליגי חכמים ור"מ דקתני בהדיא אם ירצה לומר מזיד הייתי וכמו המסקנא בבבלי והירושלמי ס"ל כן מתחלה ועד סוף והא דפליגי בטומאה מיירי נמי בטומאה ישינה ואיכא מיגו אבל ר"י לא ניחא ליה לאוקמי מתניתין דטהרות כחכמים ומיירי משום מיגו בטומאה ישינה ז"א כקושית הגמ' אי הכי היינו חלב ע"כ מוקי המשנה דטהרות דכיני מתני' ר' יהודה מטהר אבל חכמים דס"ל משום מיגו לא מטהרי שם ולא מוקמינן בטומאה ישינה ע"ז קאמרינן דמיליהון דרבנן מסייעין לר' יוחנן דא"ר גוריון משום. ריבר"ח לא אמר ר"י אלא בטומאה ישינה ותני כך הדבר על אכילת חלב הוא הדבר על ביאת מקדש פי' דמביא הברייתא המובא בבבלי דמודין חכמים לר' יהודה בחלב ובביאת מקדש ופליגי עליו בטומאה אלמא דחכמים דפליגי על ר"מ בחלב פליגי על ר"י בטומאה וע"כ במשנה דטהרות לא גרסינן חכמים ואין לומר דבמשנה דטהרות מיירי בטומאה ישינה ז"א דהא ר' גוריון בשם ריב"ח ס"ל דאף ר' יהודה לא קמטהר אלא בטומאה ישינה משום מיגו וא"כ היכי קתני בברייתא דחכמים מודים לר' יהודה בחלבים ופליגי עליו אטומאה א"כ ע"כ דאפילו על טומאה ישינה נמי פליגי כדמסיק משום גזירה דטומאת נזיר א"כ ע"כ לא גרסינן במשנה דטהרות רק ר' יהודה לבד וכר' יוחנן וע"כ מביא הברייתא המובא בבבלי דחכמים מודו לר"י בחלבים ופליגי אטומאה ומקדים ע"ו המימרא דר' גוריון בשם ריב"ח דאף ר' יהודה לא קאמר אלא בטומאה ישינה מכלל דחכמים פליגי אפילו על טומאה ישינה והשתא לא מצינן למיגרס במתניתין דטהרות חכמים כמו דגרס רב יהודה בשם רב ומיירי המתניתין בטומאה ישינה דאיכא מיגו אף לחכמים ז"א וסגנון הלשון כך הוא ר' גוריון בשם ריב"ח לא אמר ר' יהודה אלא בטומאה ישינה ותני כן הדבר פי' שכן הוא כר' יהודה על אכילת חלב והוא הדבר על ביאת מקדש כלומר דתני בברייתא דחכמים מודין לר"י בחלבים ופליגי עליו בטומאה ומיירי בטומאה ישינה דאף ר' יהודה לא מטהר אלא בטומאה ישינה א"כ ע"כ דחכמים פליגי אפילו על טומאה ישינה א"כ ע"כ ליכא לאוקמי מתניתין דטהרות כחכמים רק ר' יהודה לבד דהא רבנן פליגי אפילו על טומאה ישינה ופריך מ"ט באמת פליגי עליו אטומאה ישינה הא איכא מיגו ומשני מפני טומאת נזיר שאין [כמו אנן] אומרים לו היכן קרבנך שהבאת ופריך ויודון לו בתרומה ונשאר בקושיא ומסיק הגמ' עד כאן קשי ר"ח ר"מ שמע לה מן דבתרה פי' דכן מצוי בירושלמי בלשון הזה עיין במס' תרומות פ"א ה"ב עד כאן קשי ר"ח ר' מנא לא אמר כן דלשון הזה הוא דמפלפל שם ונשאר בקושיא בסתמא דגמ' ומסיק דעד כאן מקשי ר"ח ור' מנא לא אמר כן ומביא מימרא דר' מנא ע"ש וה"נ כן דמביא כל הסוגיא דמיליהון דרבנן מסייעין לר' יוחנן עד ויודון לי' בתרומה ומסיים עד כאן קשי ר"ח ר' מנא שמע לה מן דבתרה דר' מנא מביא ראיה דע"כ מסייע לר' יוחנן ולא כרב יהודה בשם רב דגרסינן במתני' דטהרות חכמים ואף דטעמא דרבנן לשיטת הירושלמי במסכת כריתות הוא רק משום מיגו מ"מ גרסינן במשנה דטהרות חכמים משום דמיירי בטומאה ישינה דאיכא ג"כ מיגו ואי דאי הכי היינו. חלב משום דקמ"ל דגבי טומאה שייך נמי מתרץ דיבורו כדאיתא במס' כריתות הכ"ל ע"ז קאמר ר' מנא דאינו כן דשמע לה מן דבתרה פי' דשמע לה להבין המשנה דטהרות מן דבתרה דהמשנה דכריתות ממה דמסיק בסיפא במשנה דכריתות אמרו לו מה אם ירצה לומר מזיד הייתי וקשה בשפחה חרופה מה אית לך שוגג חייב מזיד חייב וע"כ שיכול לומר היערתי אבל לא גמרתי כו' בנזירות מה אית לך שוגג חייב מזיד חייב כו' ע"כ תנאי היה בלבי כו' בשבועות מה אית לך שוגג חייב מזיד חייב ותנאי אינו מועיל דתנאי בנדרים ואין תנאי בשבועות כו' אבל אמר סבור הייתי שאין זה שבועה פטור וע"כ שיכול לומר תנאי היה בלבי וקחשיב כל הקרבנות שבאין על ל"ת דבהן יש ג"כ מיגו שיכול לומר היערתי שיכול לומר תנאי היה בלבי שיכול לומר סבור הייתי שאין זה שבועה וא"כ ע"כ האי דתנינן דבתרה אם ירצה לומר מזיד הייתי אין זה כלל על כל החטאות דהא בשפחה חרופה ובנזיר ובשבועות שוגג ומזיד שוין אלא דאיכא מיגו אחריתי על כל אחד ואחד על חלב שיכול לומר מזיד הייתי על טומאה שיכול מימר נטמאתי וטהרתי ועל שפחה חרופה שיכול לומר היערתי ועל נזיר שיכול לומר תנאי היה בלבי ועל שבועות שיכול למימר סבור הייתי שאין זה שבועה א"כ קשה מ"ש דנקט הפלוגתא דר"מ וחכמים רק בחלב ובטומאה כדפריך בבבלי אי הכי היינו חלב ומשני כיון דלא דמי האי מיגו להאי מיגו דמיגו דחלב הוא שיכול לומר מזיד אבל מיגו דטומאה הוא שיכול לומר נטמאתי וטבלתי ע"כ קמ"ל מפני שזה הוי שיכול לומר כך וזה הוי שיכול לומר מיגו אחרת ע"כ תנינן בין בחלב בין בטומאה ע"ז פריך הא א"כ הוי הרבה שיכול לומר שכל אחד אינו דומה לחבירו ולמה לא תני לכולהו והיינו דמסיק הא כל אילון מילייא לא מצי תניי' וכא מצי תניי' וא"כ למה הכא במשנה דטהרות מצי תניי' וכל אילין מילייא דשפ"ח ונזיר ושבועה לא מלי תניי' ולמה לא מצי התנא למיתני בכל אלו פלוגתא דר"מ וחכמים א"ו דמסייע לר' יותנן דלא גרסינן במשנה דטהרות רק ר' יהודה לבד וטעמא דרבנן במשנה דכריתות הוא משום מיגו ומתני' דטהרות מיירי בטומאה חדשה וחכמים מודים בזה והא דלא פליגי חכמים גם במשנה דטהרות ויפלגו על טומאה ישינה ז"א דאי הכי היינו חלב ולא תני התנא רק מיגו אחד דהוא שיכול לומר אחד ובטהרות לא תני התנא עוד הפלוגתא דר"מ וחכמים אבל לשיטת הבבלי מתורץ הקושיא בסוף הסוגיא דמסיק שם דבשפ"ח ובנזיר אף ר"מ מודה דשם ע"ב אמר רשב"ל דמודה ר"מ בשפ"ח ור"ש קאמר דמודה ר"מ בנזיר ואביי ס"ל דמודה ר"מ בעדות ובזה ניחא מה דקשה לכאורה מנ"ל לר"ל ולר"ש ולאביי דמודה ר"מ בשפ"ח ובנזיר ובעדות והא דפירש"י ז"ל דדוקא מזיד הייתי לא ס"ל לר"מ דלא משוי נפשי' רשע קשה הא בטומאה ישינה ל"ל לר"מ ג"כ המיגו אבל לפי דברינו ניחא דהא כיון דמוכח מהברייתא דטעמא דחכמים הוא משום מיגו א"כ ע"כ דהמשנה דטהרות מיירי בטומאה ישינה וא"כ קשה היינו חלב וע"כ דקמ"ל דבזה הוי נמי מיגו דהאי מיגו לחוד והאי מיגו לחוד א"כ קשה למה לא תני גם מיגו דנזיר ועדות ושפ"ח אלא ע"כ דבזה ליכא פלוגתא ור"מ ג"כ מודה וליכא כאן פלוגתא כלל אבל בירושלמי ס"ל לר"מ דזה דווקא לחכמים אבל לא לר"מ ונקוט כללא זו בידך דהבבלי במסקנא והירושלמי אף מתחלה שוין בזה דע"כ פירוש המתני' דכריתות הוא ע"כ משום מיגו וליכא פירוש אחר על המתני' דכריתות רק משום מיגו ורק הבבלי מוקי להמתני' דטהרות דמיירי ע"כ בטומאה ישינה דל"ל בטומאה חדשה דא"כ קשיא מחכמים דכריתות וע"כ גרסינן שם חכמים והברייתא דמביא אח"כ מיירי בטומאה חדשה ותרתי אצטריך משום דהאי מיגו לחוד והאי מיגו לחוד וליכא פלוגתא בין ר"מ וחכמים אלא רק בהנך תרתי מיגות ואילו בירושלמי ס"ל דר"מ וחכמים פליגי בכל המיגות והשתא ליכא לשנויי משום דהאי מיגו לחוד כנ"ל אלא ע"כ מיירי בטומאה חדשה ולא קשה מחכמים דכריתות משום דגרסינן שם רק ר"י לחוד כן הוא לשיטת ר' מנא ולשיטת ר"ח הא דמוקי הברייתא בבבלי בטומאה חדשה ס"ל לר' גוריון בשם ריב"א דמיירי בישנה וא"כ חכמים פליגי גם על ישינה וע"כ גרסינן במשנה דטהרות רק ר' יהודה לבד ואתי שפיר בע"ה כל הסוגיא ודוק: