חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי נזיר א:א:ג
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Nazir 1:1:3 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Nazir 1:1:3) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי נזיר · free full Hebrew text
Open in the reader →תני כל כינויי נזירות כנזירות ולוקין עליהן אע"ג דר' יוחנן אמר אין לוקין על האיסרות מודה הוא הכא שהוא לוקה אע"ג דר"ש אמר אינו מביא קרבן מודה הוא הכא שהוא לוקה. פי' דהנה במתני' תני כל כינוי והכונה הוא דמכוין לתרתי לכינוין ולידות כדאיתא בש"ס דילן והידות הוא האומר אהא או אהא נוה ומכאן ואילך כינוין והחילוק שבין ידות לכינוין הוא דיד נקרא כל שלא גמר דיבורו שאומר אהא ולא אמר מה יהיה אך כשהנזיר עובר לפניו מוכח טפי דדעתו הוא שיהיה נזיר הילכך אע"ג דספק נזירות להקל אבל גבי ידות הוי נזיר וכ"כ הרא"ש ז"ל בפירושו דהטעם דידות הוא משום דמוכח טפי דאדעתא דנזירות הוא ולא הוי כספק נזירות והנה במתני' תנינן ג' בבות ידות וכינוין ונזירות סתמא כגון באומר הריני מסלסל הריני מכלכל דלא הוי לא כינוין ולא ידות כדאיתא בתוס' ז"ל דף ב' ע"א ד"ה הריני והנ"מ בין ידות להריני מסלסל הריני מכלכל והריני כזה דהתם בהריני מסלסל בתפוס בשערו כדאיתא בגמ' הרי הוא גמר דיבורו רק אנן מפרשינן לדיבוריה אבל ידות הרי לא גמר דיבורו רק אמר אהא כלומר אהיה ומה יהיה לא אמר משא"כ במסלסל הרי קאמר אהיה מסלסל הרי גמר דיבורו והגיד מה שיהיה ואנן מפרשינן דיבורו והרי הדיבור יוצא מפיו ורק צריך פירוש ואנן מפרשינן ליה משא"כ באומר אהא בשנזיר עובר לפניו חשוב יד דהא לא גמר דיבורו מה יהיה וכן אפילו כשגמר דיבורו ואמר אהי' נאה חשוב נמי יד כדאיתא בתוס' ז"ל ד"ה או עי"ש ואע"ג דגמר דיבורו ואמר מה שיהיה הרי לא קאמר בפיו שיהיה מסלסל מכלכל דשייך לנזירות אלא דתפס בשערו ואמר בפה רק שיהיה נאה דאינו מעשה הנזירות דמעשה הנזירות הוא שער ושילוח פרע וצפרים משא"כ נאה אינו ממעשה הנזירות ע"כ נקרא ג"כ יד וכ"ז לשיטת הש"ס דילן דמוקמינן אהא נאה בתפוס בשערו אבל בנזיר עובר לפניו לא מהני וכדאיתא בתוס' ז"ל והרא"ש ז"ל ובהריני כזה בנזיר עובר לפניו לפיכך הוי אהא נאה יד והריני כזה הוי נזירות גמורה משא"כ לשיטת הירושלמי דמוקמינן הריני כזה בתפוס בשערו והכונה שיהא כזה שיש לו שער אע"פ שלא אמר בפה מעשה נזירות אלא התפיסה בשערו הוי כאילו הוא אמר בפה הריני לגדל שער וא"כ לפ"ז באומר אהא נאה ותפוס בשערו הרי כמו שאמר הריני כזה דלא חשוב יד רק נזירות גמורה וה"נ יהי' חשוב נזירות גמורה כשאומר אהא נאה כשתפוס בשערו והוי כאמר אהא נאה בהשערות והא כמו בשאמר הריני כזה הרי הכונה שהריני כזה שיש לו שער וה"נ הכונה אהיה נאה כזה שיש לו שער ולשיטת הירושלמי בתפוס בשערו הוי כאילו אמר בפיו וא"כ קשה אמאי קרי ליה ידות כיון שאמר אהיה נאה הרי גמר דיבורו ואמר בפירוש מה שיהיה ומה שתפוס בשערו הרי הגיד שיהיה נאה בהשערות והוי כאילו הגיד הריני כזה שיש לו שערות ואין נזיר עובר לפניו רק תפוס בשערו וע"פ הדברים הללו יתבאר בע"ה הסוגיא הזאת תני כל כינויי נזירות כנזירות והכונה הוא על כינוין וידות וקאי על כל המשנה כמו דבמשנה מתחיל בכינוין והכונה ידות ג"כ ואע"ג דר"ש אמר אינו מביא קרבן פי' דר"ש דס"ל לקמן בפ"ב הלכה ח' עי"ש בסוגיא דפליגי ר"ש ור"י דר"ש ס"ל דספק נזירות להחמיר רק דאינו מביא קרבן ור"י ס"ל דספק נזירות להקל ע"ז קאמרינן הכא דבידות בין ר"י ובין ר"ש מודין דהגם דלר"י ספק נזירות להקל וכן לר"ש דאפילו דהוי להחמיר מ"מ אינו מביא קרבן מ"מ בידות מודין כדאיתא בהרא"ש ז"ל דבידות כיון דמוכח טפי דאדעתא דנזירות קאמר לא הוי כספק נזירות להקל ופריך מה אנן קיימין אם במתכוין ליזור כו' שמעון בר בא בשם ר' יוחנן בשהיו נזירין עוברין לפניו ואמר נוה צ"ל אהא וכן מוכח דהא קמיירי באהא ומפרש איזה ספק הוא דהא ידות הוא דהוי ספק נזירות רק דאינו ככל ספק נזירות להקל משום דמוכח טפי אנזירות כדכתב הרא"ש ז"ל הנ"ל וע"כ קאמרינן דאף ר"י ור"ש מודים בידות וע"כ מפרש איזה ספק הוא יש לומר בשהיה נזיר עובר לפניו ואמר אהא ומפרש מה וזה מלעיג עליהן או אהיה כמותן [והוא"ו של וזה מיותר כמובן] ע"כ הוי ספק מה וזה אם מלעיג עליהן או שרוצה להיות כמותן וריבר"ב בשם שמואל מפרש ספק אחר הלואי אהיה כמותן כלומר לא דמקבל עליו להיות כמותן אלא אומר מי יתן לי שאוכל להיות כמותן אבל לא אוכל או אהיה נזיר דהכונה שמקבל עליו להיות כמותן והיינו דקאמר או אהא נאוה נזיר תיבת נוה מיותר כמובן ושייך קודם מה אנן קיימין וה"פ נוה מה אנן קיימין אם כשאמר נוה היינו קדמייתא פי' כיון שאמר אהא נאה א"כ למה נקט תרתי בבא במתני' כדאיתא בתוס' ז"ל דלפיכך נקט האומר אהא הר"ז נזיר אהא נאוה הר"ז נזיר ונקט תרתי זימני הר"ז נזיר ולמה לא נקט בחד בבא האומר אהא ואהא נוה הר"ז נזיר משום דבאהא נאוה מיירי דתפוס בשערו ואהא דרישא מיירי בנזיר עובר לפניו וע"כ פריך א"כ היינו קדמייתא וליכא לפרש כפי' המפרשים ז"ל היינו קדמייתא דהא כבר תני אהא ומ"ש בדאמר אהא נאה זה קשה לפרש הא כבר כתב הרא"ש ז"ל דבאומר אהא נאה גרע טפי עי"ש וא"כ צריך לאשמעינן דהוי יד אלא ע"כ כדברינו היינו קדמייתא ולמה נקט תרי בבי ולמה הוי בבא אחריתי ואם בשתפוס בשערו כדפירשו התוס' ז"ל דלפיכך נקט תרי בבי משום דתרי טעמי נינהו רישא בשנזיר עובר לפניו וסיפא בתפוס בשערו והתנינן הריני כזה ומר ריבר"ח בשתפוס בשערו והוא אמר כזה פי' כיון דבאמר כזה מיירי כשאין נזיר עובר לפניו רק תפוס בשערו ואמר הריני כזה דפירושו הריני כזה שיש לו שער וא"כ כיון דתפוס בשערו ואמר אהיה נוה הרי משמע דאהי' נוה בזה השער וא"כ קשה האיך הוי יד הא כמו שאמר הריני כזה ובתפוס בשערו מפרשינן הריני כזה שיש לו שער אע"פ שלא אמר מעשה נזירות וא"כ בשאמר אהיה נאוה והוא תפוס בשערו ע"כ שרצונו להיות נאוה בשער הזה שלא יגלחנו ואע"פ דלא אמר מעשה נזירות אלא כן אנן קיימין באומר אין נאה כזה ולא באומר אהא נאה אלא אין נאה והוא תפוס בשערו ויש לפרש דאין נאה כזה השער שמגודל בפשיטות או דרוצה להיות נאוה בשער הזה ואמר אין נאה בעולם כשער הזה שהוא נאה וע"כ כיון דמוכח טפי דלנזירות הוא דקאמר ע"כ הוי יד כדאיתא ברא"ש ז"ל ודוק: