חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי מגילה א:א:ד
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Megillah 1:1:4 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:1:4) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי מגילה · free full Hebrew text
Open in the reader →רבי סימון בשם ריב"ל חלקו כבוד לא"י כו' ותלו אותה מימות יהושע בן נון. ע"כ לא איכפת לן מה שהוא עתה פרזי ופריך לפ"ז כיון דעיקר מוקף הוא שמוקף עכשיו אבל חלקו כבוד לא"י אפילו שאינו מוקף עכשיו סמכינן במה שהיה מוקף מימות יהושע בן נון א"כ לפ"ז כ"ש מוקף עכשיו אם כן נקראו הכל בט"ו בין המוקפין עכשיו בין המוקפין מימות יהושע בן נון ע"ז אמר ר"א דלאו משום כבוד דא"י חלקו כבוד לאפילו המוקפין מימות יהושע בן נון ז"א אלא דמקרא דרש דבעינן דוקא יהושע בן נון דדרשינן ישיבה ישיבה ע"ז פריך ויקראו הכל בי"ד כיון דלא חלקו כבוד לא"י לעשות הפרזות השתא דין מוקפין משום דהיו מוקפין מימות יהושע בן נון אלא משום הדרשא דישיבה ישיבה דבעינן שתהא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון וא"כ מנ"ל דפרזות השתא הוי דומה כאלו מוקפין משום דהיה מוקף בימות יהושע בן נון דילמא מלמד לן הג"ש דאפילו המוקף עכשיו לא סגי אלא עד שתהא מוקף גם מימות יהושע בן נון ע"ז משני ר' יודה בן פזי דרש פרזוי פרזות דבעינן גם פרזות מימות יהושע בן נון אבל פרזות השתא לאו פרזות הוא לענין מקרא מגילה וכן המוקף עכשיו לא חשיב מוקף לענין קריאת המגילה כיון דהיה פרזי יבימות יהושע בן נון:
תני ריב"ק אומר מימות אחשורוש א"ל ר"י בר"י וכי מה ענין שושן הבירה לבא לכאן אם משושן הבירה את למד מעתה בשושן הבירה אל יקראו ושאר כל המקומות יקראו. פי' דהת"ק ס"ל דמוקף חומה מימות יהושע בן נון וע"ז פליג ריב"ק דל"ל הג"ש דפרזות ואמר דמוקף חומה הוא מימות אחשורוש ופליג את"ק דהא שושן הבירה יוכיח שלא מצינו שהיתה מוקף חומה מימות יהושע בן נון וקורין בט"ו ע"ז פריך ר"י בר"י וכי מה ענין שושן הבירה לכאן דמשושן אין ראיה אם משושן הבירה את למד בתמיה דהיכי קפרכת להת"ק משושן הבירה בתמיה מעתה בשושן הבירה אל יקראו ושאר כל המקומות יקראו דהא בשושן הבירה היו מוכרחין לקרות בט"ו [כדאיתא במס' מגילה דף ב' ע"ב שאני שושן דנעשה בו נס ופרש"י ז"ל שניתן להם גם מחר לעשות כדת היום וע"כ לא נחו עד חמשה עשר וקבעום לדורות עכ"ל ז"ל] דאם לא יקראו בט"ו לא יקראו כלל דאימתי היה להם לקרות ביום אחר אם לא בט"ו ולפ"ז היה שושן גרוע מכל המקומות דבכל המקומות יקראו ביום שנחו ובשושן לא יקראו כלל דבי"ד לא יקראו דהא לא נחו ובט"ו לא יקראו דלא היתה מוקף חומה מימות יהושע בן נון ובתוספתא גרסינן אר"י בר"י היכן מצינו לשושן הבירה שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון אלא משפחה ומשפחה מדינה ומדינה עיר ועיר הסמוכין לכרך והנראין עמו הרי הן כיוצא בו ע"כ והכא בירושלמי מפרש לההיא תוספתא דקושיא ר"י בר"י הוא אריב"ק דפליג את"ק מטעמא דשושן מוכיח ז"א ומתמה בתמיה והיכן מצינו לשושן הבירה שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון זהו קושיתך בתמיה דמשושן אין ללמוד כלל אלא משפחה ומשפחה מדינה ומדינה עיר ועיר פי' דמקרא גופיה ידעינן דלא קפדינן אימתי הוקף אלא כיון שהיתה מוקפת בשעת מעשה ולא היתה פרוזה בשעת מעשה דלפיכך כפל ב' פעמים מדינה וב' פעמים עיר [דאינו על לחלק בין מוקף למוקף דא"כ עיר ועיר למאי אתא אליבא דריב"ק ולת"ק קשה מדינה ומדינה ל"ל כפירכת הש"ס בבבלי] אלא מלמד לן לרבות מדינה מ"מ בין אותן שהוקפו מכבר או כל מדינה שנמצאת עכשיו מוקפת בשעת מעשה וכן עיר ועיר מ"מ כיון דהיא השתא בשעת מעשה עיר אע"פ שהיתה לשעבר מדינה מוקפת דאזלינן בתר שעת מעשה [והא דמסיים בתוספתא הסמוכין לכרך והנראין עמו הרי הוא ככרך היא מילתא אחריתי וסתמא דתוספתא הוא] וקמפרש הגמ' הא תלתא תניין תניא קדמיא סבר מימר מימות יהושע בן נון תניא אחריא סבר מימר מימות אחשורוש דיליף משושן הבירה ותניא אחריא סבר מימר עיר מ"מ ר"ל דלא יליף משושן הבירה אלא מגופא דקרא מדינה ומדינה עיר ועיר נמצאת אימר ריב"ק ור"י בר"י שניהם אמרו דבר אחד אלא שזה למד מטעם א' וזה למד מטעם א' ר"ל דזה לומד משושן הבירה וזה ס"ל דמשושן אין ראיה אלא יליף מגופא דקרא דאזלינן בתר המוקפין והפרזים דשעת מעשה:
ותני כן הסמוך לכרך. מילתא אחריתי הוא ולא שייך להא דלעיל ומביא הסיפא דהתוספתא הנ"ל ומביאור הגר"א ז"ל באו"ח סי' תרפ"ח מבואר דגריס תני הסמוך לכרך כו' ובל"ס שנשתרבב תיבת כן מהא דבסמוך דגרסינן ותני כן הסמוך לכרך כו' כדרך הירושלמי בכ"מ. ר' אייבו בר נגרי בשם ר"ח ב"ב כגון הדא חמתה כפי' הק"ע ז"ל:
הרב הכרך ונעשה של עכו"ם. פי' דמיבעיא ליה אם קורין בחמשה עשר או לא והספק הוא משום דבעינן בכרך עשרה בטלנין כפי' התוס' ז"ל אי נמי כיון שנעשה של עכו"ם בטלה קדושת החומה כדאיתא בתוס' ז"ל במס' כתובות דף מ"ה ע"ב כן מפרש ביאור הגר"א ז"ל הנ"ל ע"ז קאמר איתא חמי בו אינן קורין ובחוצה לו קורין מפרש הגר"א ז"ל שם ב' פירושים א' דהוא לשון בתמיה אפשר לומר כן כיון דבחוץ קורין דהא בחוץ מעולם לא היה עליו קדושת החומה דהא קי"ל כל שהוא לפנים מן החומה דוקא הוא בקדושת החומה כדאיתא במתני' במסכת ערכין דף ל"ב ומובא בסמוך ומכל מקום בחוץ קורין אלמא דהקריאה לא תלי בקדושת החומה וכיון שכן למה לא יקראו בפנים אף על פי שבטל קדושת החומה דהא לא גרע מבחוץ פירוש ב' דהגמ' קאמר בניחותא בו אינן קורין אבל בחוצה לו קורין דבחוץ מעולם לא נתחייב בקריאה בט"ו משום קדושת החומה אבל בפנים כיון שנתבטל קדושת החומה קורין בארבעה עשר כן הוא כוונת ביאור הגר"א זכרונו לברכה: