חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי כלאים ט:ב:ה
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Kilayim 9:2:5 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Kilayim 9:2:5) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי כלאים · free full Hebrew text
Open in the reader →מטפחות ספרים רשב"ג בשם ר' יונתן מפני שהוא עושה אותה כמין תיק ונותן ס"ת עלי' ומניחה בחיקו. וכ"כ הרע"ב ז"ל וכן גרם הר"ש ז"ל וכן גי' המהרא"פ ז"ל. ר' בא ר' חייא בר יוסף בשם רב מפני שהוא מחמם בה דיו אמר רבב"ח לר' בא בלא כך אינו אסור משום כלאים. הסוגיא הזאת חמורה ובס' מלאכת שלמה ז"ל כתב בשם הרב ר' יוסף ז"ל דהגירסא משובשת כאן ונראה לפענ"ד דשפיר נכון ומדויק כל הסוגיא בע"ה ואך תיבה אחת מלא מסלקתה תיבת מלא נדפס בטעות מלא באל"ף אלא צ"ל בה"א וה"ג מלה מסלקתה ותיבת מלה דמשמעו מילתא אותיבי. מצוי בירושלמי לאין מספר ותיבת מסלקתה איתא ג"כ בירושלמי למשמעות תשובה ועיי' במס' תרומות פ"ה ה"ד ובמס' סוכה בפ"ב ה"ח ומצוי כמה פעמים מסלקין לי' הוא משמעות תשובה גמורה דמשיב לו תשובה גמורה ומסלק לי' מן הקושיא שלו זה איתא בירושלמי כמה פעמים ומעתה מובן כל הסוגיא וכד נדייק בסוגיא הזאת מבואר היטב דיש לדקדק למה בלא כך אינו אסור משום כלאים בפעם הראשון גרסינן בלשון זכר אינו אסור ובלא כך השני דבלא כך אינה אסורה בהנאה גרסינן בלשון נקבה אינה אסורה בהנאה. אך מובן מאד דהנה הר"ש ז"ל והרע"ב ז"ל מפרשין בהני ג' מטפחות ג' טעמים במטפחות הידים לפי שפעמים מחמם בה ידיו מטפחות ספרים פעמים שמשימה בחיקו ומתתמם ומטפחת הספג פעמים שרואה את רבו ומתעטף בה אבל הרמב"ם ז"ל בפ"י מהלכות כלאים הכ"ב כתב על כל הג' מטפחות טעם אחד מפני שהידים נוגעות בהם ונכרכין על היד תמיד ומתחממין וכתב בתוס' אנשי שם ז"ל דהרמב"ם ז"ל מפרש דהא דא"ר בא מפני שמחמם בה את ידיו אכולהו מטפחות קאי והרמב"ם ז"ל מפרש דלא כהרע"ב ז"ל שלפעמים מתחמם י"א אלא שתמיד מתחמם הואיל והידים נוגעות בהן והן נכרכין על היד תמיד ואע"ג שאינו מתכוין לחימום אבל הוי פסיק רישיה עיי"ש בתוש' אנשי שם ז"ל. והנה הא דפסק רב כר"א דאסור לנגד החכמים משום דרב לטעמיה דס"ל דבכולהו הידים מתחממין תמיד ולא כהנך אוקימתות משום דלפעמים מניח בחיקו הס"ת לפעמים מתעטף כשרואה את רבו כדאיתא בירושלמי בלשון לפעמים דלפעמים הוא רואה את רבו. וע"כ מפני טעם זה דרק לפעמים מניח בחיקו ולפעמים מתעטף כשרואה את רבו ומתחמם רק לפעמים ע"כ מתירין חכמים אבל ר"א אוסר משום הלפעמים וא"כ היה צריך לפסוק כהת"ק אבל רב לטעמי' דפליג בכל הפעמים דג' מטפחות וס"ל דכולהו מחממין ידיו תמיד ע"כ פסק הלכה כר"א דהא באופן זה ע"כ דהלכה כר"א דאל"כ קשה לרב למה פסק כיחיד לנגד רבים ואי משום דבברייתא איפכא תניא קשיא שבקית מתניתין ועביד בברייתא וכך הקשה הכ"מ ז"ל בה"כ הכ"ב ואלא ע"כ דר"א ס"ל דטעמא משום חימום ידים תמיד כשמכרכן תמיד וע"כ פסק כיחיד לנגד רבים משום דמסתבר טעמי' כדאיתא במס' יבמות דף מ"ז כשמסתבר טעמא דיחיד יש לפסוק כיחיד לנגד רבים וע"כ רב מתניתין נמי איפכא תניא עיי' במסכת ב"ק דף צ"ו ע"ב. ועפ"ז מבואר הסוגיא היטב רשב"ג בשם ר"י מפני שהוא עושה אותה כמין תיק ונותנה בחיקו עם הס"ת והוי כמו דאיתא במס' יומא פרק בא לו דף ס"ת ע"ב וגולל ס"ת ומניחה בחיקו וזה לא הוי תמיד אלא לפעמים וע"ז אמר ר' בא ר"ח ב"י בשם רב מפני שהוא מחמם בה ידיו פי' דפליג על ההיא דמניחה בחיקו ומתחמם אלא שמחמם הידים וזה הוי תמיד כדכתב הרמב"ם ז"ל וכל המטפחות כן כנ"ל ע"ז הקשה רבב"ח לר' בא בלא כך אינו אסור משום כלאים ר"ל למה לך לחדש בהנך ג' מטפחות משום דהידים מתחממין בשעה שנכרכין על היד וע"כ הוא דבר דתמיד מחמם ולמה לך לזה בלא כך אינו אסור משום כלאים בתמי' דהא אפילו בלא האוקימתא דידך הזאת נמי יש לומר דמפני שלפעמים מניחה בחיקו ונתחמם מטעם זה גופה אוסר ר"א ע"ז משני ליה ולא רב הוא ורב הא ס"ל דאסור ר"ל דע"כ אסור וע"כ הלכה כדברי האוסר וא"כ ע"כ הוא מפני חימום היד שמכריך תמיד על היד ונהי דבטעמא דר"א יש לומר דאפילו משום הטעמים דלפעמים נמי ס"ל לר"א דאסור אבל משום דרב ס"ל דאסור וקובע הלכה כר"א ע"כ דהוא משום חימום היד דמכריך תמיד על ידו וע"כ מסתבר טעמא דר"א [ומכאן יצא לו להרמב"ם ז"ל לפרש דרב ס"ל על כל המטפחות שמחממין ידיו תמיד אף שבגמ' איתא לפעמים והוא משום דכן איתא בירושלמי הזה דלפיכך פסק רב כר"א לנגד רבים משום טעם הזה] ע"ז א"ל ר' יונה לר' בא ולמה לא אמר לי' מלה מסלקתה פי' למה לא אמר ליה מילתא דמסלקתה ר"ל מילתא של תשובה גמורה כדמסיק אילו אמר לו בלא כך אינה אסורה בהניי' מה הוי מימר לי' ר"ל אילו הי' משיב ר' בא לרבב'"ח דע"כ מוכרח הוא להא דמחמם בה ידיו דהא ליכא לאוקמא כהטעם דרשב"ג בשם ר' יונתן מפני שהו עושה אותה כמין תיק ונותנה ומניחה בחיקו ז"א דע"כ הוא משום הטעם דמחמם בה ידיו דהא ובלא כך אינה אסורה בהנאה בתמי' ר"ל דהאיך יניח בחיקו הס"ת והמטפחת ויתחמם בה הא אסורה בהנאה מפני קדושת התורה ולא דמי להא דמס' יומא דגולל ס"ת ומניחה בחיקו דע"כ מיירי דאינו מתחמם בה לפי רגע הזאת אבל להניח הס"ת עם המטפחת בחיק ולהתחמם פשיטא דאסור. וע"כ דכל החימום הוא ע"י כריכת היד דכורך תמיד בנגיעת ידו ונתחמם וע"כ הי' לי' למימר מלה דמסלקתה הזאת ואילו הי' ר' בא מסלק לרבב"ח בזה דבלא כך אינה אסורה בהנאה בתמי' מה הוה ליה למימר לי' ר"ל מה הי' לרבב"ח למימר לי' ע"ז בתמי' והא זה היה סילוק גמורה דלא הי' מה למימר ליה ע"ז כלום אם הי' אמר ליה מר דבלא כך אסור בהנאה: