חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי גיטין ב:א:ב
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Gittin 2:1:2 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Gittin 2:1:2) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי גיטין · free full Hebrew text
Open in the reader →ניחא בפ"נ אבל לא בפני נחתם בפ"נ אבל לא בפ"נ כלום קיומו של גט אלא בחותמיו פי' דמקשה לשיטת ר' יוחנן דהוא כרבא בש"ס דילן דהיא משום שאין עדים מצוים לקיימו דלמה פסל כשלא אמר בפני נכתב הא העיקר הוא רק משום קיום וקיומו של גט אינו אלא בחותמיו. והא דלא מקשה על מתניתין דר"פ המביא גט ממדה"י צריך שיאמר בפ"נ ובפ"נ למ"ד לפי שאין עדים מצוין לקיימו ל"ל בפני נכתב. ז"א דהוא משום איחלופי כדאיתא בש"ס דילן אבל על המתניתין הזה קשה ליה. דלמה פסל בפני נכתב חציו. וסבירא ליה להירושלמי לא כרב אשי בש"ס דילן דסגי בחצי הראשון אלא דבעי כל הכתיבה. והא משום איחלופי סגי בחצי הראשון כדאיתא בתוס' ז"ל דף ג' ע"א ד"ה אתא לאחלופי עיי"ש. ומשני כר' יהודא דר"י פוסל בטופסין. דהגם דלא חיישינן גם במדה"י משום לשמה דגם במדה"י בקיאין הן אבל חיישינן משום הטופס שמא נכתב הטופס גבי הסופר הכותב טופסי גיטין וזה פסול לר"י דס"ל דגזרינן טופס אטו תורף ע"כ מפני חשש זה חששו ולא משום לשמה ונפ"מ בין לשמה או משום קיום ממדינ' למדינ' בא"י או באותו מדינ' במדה"י ופריך א"כ כיון דמשום לשמה לא חיישינן א"כ למה חיישינן משום חשש זה. ע"כ דמשום דבגט הולכין אחר מקום הנתינה בכל דיקדוקי הגיטין כדאיתא בשו"ע אה"ע סי' קכ"ט. ע"כ במביא מחו"ל לארץ חיישינן דמשום בחו"ל רשאי לכתוב טופסי גיטין. ובא"י אסור ע"כ במביא מחו"ל לארץ חיישינן לזה ע"ז פריך ודר"י פי' החששא אליבא דר"י היא בחו"ל. במגרש בארץ ישראל בזה חיישינן משום דבא"י אסור ובחו"ל מותר וחיישינן במקום הגירושין לזה משום דבחו"ל כותבין טופסי גיטין ומניחין שם האיש והאשה. ובא"י אוסר ר"י. ע"כ במביא מחו"ל ומגרש בא"י. ע"כ חוששין לזה משום דטופסי גיטין מצוין בחו"ל דשם מותר ע"ז פריך ויש טופסי גיטין בחו"ל במגרש בחו"ל בתמי'. משמע דבחו"ל איכא טופסי גיטין ומגרשין שם בטופסין כשמניחין מקום האיש והאשה אף דבקיאין לשמה מ"מ בחו"ל מותר ולא גזרו טופס אטו תורף. לר"י בתמי' ואמאי בחו"ל מותר יותר מבא"י א"כ קשה אמאי חיישינן לזה למ"ד דכל עיקר משום קיום הוא א"כ כל קיומו של גט היא רק בחותמיו ולא חיישינן משום לשמה ע"ז משני עד שיודע שהיא גט אשה. עד שיודע שהוא נעשה שליח ולא הי' יודע שהוא גט אשה עד שיכתוב כולן לפניו עד שיתחתם כולו לפניו ע"כ. פי' דלפיכך צריך למימר בפ"נ כולו משום דאימתי יודע שהוא גט אשה דווקא בשנכתב כולו לפניו ולפיכך צריך להעיד בפני נכתב כולו ולא משום דבחו"ל מותר לכתוב טופסי גיטין ז"א אלא אי בחו"ל מותר גם בא"י מותר. ואי אסור גם בא"י אסור ורק דצריך למימר תני נכתב לאו משום איחלופי דאי משום איחלופי הי' די בחציו הראשון אלא משום דצריך שידע שהוא גט אשה ע"כ בעינן כולו ודוק:
עד שיודע שהוא גט אשה פי' דאימתי דייק השליח על הגט דווקא כשיודע שהוא שליח אבל אם לא ידע שהוא הוא השליח לא דייק כ"כ. ולפיכך דווקא לשליח האמינו חכמים לומר בפ"נ ובפ"נ משא"כ לאדם אחר ומכאן מקור להא דפסק בשו"ע אה"ע סי' קנ"ד ס' כ"ה בסה"ג. וז"ל שם בשו"ע וצריך שקודם הכתיבה יודיענו שהוא יהיה השליח וע"כ ומכאן מקור נאמן היא שאימתי דייק השליח ומהימן כשנכתב לפניו הנ"מ דווקא בשיודע שהוא יהיה השליח בעת הכתיבה. ובזה לא נחלקו הבבלי והירושלמי רק דבבבלי סבירא ליה דיודע שהוא גט אשה אפילו בחצי הראשון. והירושלמי סבירא ליה דלא נקרא יודע שהוא גט אשה עד שיכתוב כולו בפניו ודוק: