חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי גיטין א:א:ח
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Gittin 1:1:8 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Gittin 1:1:8) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי גיטין · free full Hebrew text
Open in the reader →ר' ירמי' בעי כתבו בא"י כו' צריך שיאמר לה בפ"נ ובפ"נ מפני שכתבו בארץ וחתמו בחו"ל אבל נכתב בא"י ונחתם בא"י והלך ליתנו לה בחו"ל ולא מצאה ובא ומצאה בא"י א"צ שיאמר בפ"נ ובפ"נ זה פשיטא לי'. אלא הא מבעיא נתן לה את גיטה ואח"כ אמרה תזכה לי חצרי שבעכו. בזה הוי איבעיא אם א"צ לומר בפ"נ ובפ"נ משום דהוי כתבו בא"י וחתמו בא"י ונתן לה בא"י רק שהגט הלך דרך חו"ל וה"נ הרי הנתינה הוא בא"י רק שבא לידה דרך חו"ל דרך החצר שבעכו דחו"ל ע"כ א"צ. או דילמא דחשוב גוף הנתינה הוא בחו"ל וע"כ צ"ל בפ"נ ובפ"נ משום מוליך. וע"ז אמר ר' חיננא דחשוב הנתינה בחו"ל דהוי כאילו היתה ידה ארוכה ופושטתו ונטלתו משם וחשוב הנתינה בחו"ל ע"כ צריך לומר בפ"נ ובפ"נ דחשוב הנתינה בחו"ל ור' אבא פליג על ר' ירמיה ור"ח מאן אמר לך כל עיקר דיש חלוק אם הנתינה הוא בא"י דרך חו"ל דלא צ"ל בפ"נ ובפ"נ. וע"כ אנו מדקדקין אם החצר שבעכו חשוב דהנתינה הוא בעכו או דהנתינה הוא בא"י רק דבא דרך עכו. מאן יאמר לן כל עיקר דלא צריך לומר בפ"נ ובפ"נ כשבא דרך חו"ל ופליג על ר' ירמי' בהא דפשיטא ליה כשבא דרך חו"ל לא"י א"צ לומר בפ"נ ובפ"נ וע"ז קאמר מאן אמר לן כלל דלא צריך ודוק:
נתן לה את גיטה ואח"כ אמרה תזכה לי חצירי שבעכו. הרשב"א ז"ל בפ' הזורק מביא האי סוגיא ומוכיח מזה דאפילו אם אינה עומדת בצד חצירה דהוי אז חצר משום שליחות ואין חבין לאדם שלא בפני' ואפילו אם ברצונה להתגרש אמרינן שמא חזרה בה כדאיתא לקמן בר"פ התקבל אבל אם נתן תחלה בחצירה ואח"כ דיבר עמה ואמר לה הרז"ג בחצירך ואמרה רוצה אני דאז הוי ברצונה בשעת נתינה מגורשת. והק' הש"ק ז"ל דמאי ראי' היא הא עכו הוי חצי' בא"י וחצי' בחו"ל. וע"כ נקט עכו דמיירי דעומד בעכו בצד זה ונתן את הגט בצד אחר דהיא חו"ל והיא עומדת בצדו. ובאמת דברי הרשב"א ז"ל מוכרח מהא דנקט ואח"כ אמרה תזכה לי חצירי ומיירי בנתן תחלה ואח"כ היה האמירה ואם כדברי הש"ק ז"ל הא משכחת לה הנתינה והאמירה כאחת ודע דמיירי בנתן לה ע"י שליח ואין להקשות היך מהימן לומר בפ"נ ובפ"נ הא לא מהימן רק בעת הנתינה. ז"א כיון דחצירה מה שקנתה האשה קנה בעלה רק משום דגו"ח באכ"א א"כ לא חשיב טלי גיטך מעג"ק כדאיתא בתוס' ז"ל דף ע"ז ע"ב גבי עובדא דשכ"מ ופי' הא"מ ז"ל שם דמשום דבשעה שנעשה מחצירו חצירה הוי אז דידו נתן לידה וחשוב עי"ז נתינה עיי"ש וא"כ בשעה שנתן הגט לחצירה שבחו"ל אז חשוב הגט מונח בחצירו דהבעל וכשאמר לה השליח בא"י הרז"ג מבעלך והיא אמרה תזכה לי חצירי שבעכו חשוב אז בשעה שנעשה מחצירו דהבעל חצירה והשליח הוא דעל ידו נעשית מחצירו חצירה והוא בא במקו' הבעל לעשות מחצירו חצירה והוי אז הנתינה בשעה שנעשה מחצירו לחצירה וע"כ מהימן אז לומר בפ"נ ובפ"נ ועי' בדברינו בסוף פרק בתרא ודוק: