חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי דמאי ג:ד:ד
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Demai 3:4:4 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Demai 3:4:4) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי דמאי · free full Hebrew text
Open in the reader →הת גור הכא את אמר לטוחן העכו"ם דמאי והכא את אמר אצל העכו"ם כפירותיו, כאן קופה בקופה כאן פירות בפירות, לשיטת הראב"ד ז"ל דסובר דמירוח העכו"ם חייב מדרבנן גרס (בפרק י"א מהלכות מעשר הלכה ט"ו) הכא את אמר אצל העכו"ם דמאי, והכא את אמר אצל העכו"ם ודאי, משום דמפרש דהפקיד פירות מתוקנים אצלו. והוי כפירותיו דמירוח העכו"ם חייב, והוי ודאי ואמאי לא הוי דמאי שמא לא החליף, ומשני גבי קופות בקופות אצל הטוחן קרוב הדבר שלא החליף משום דמתיירא שמא לא יכוין במלואם, משא"כ פירות בפירות כיון שאינו מתיירא הו"ל ודאי החליף, ולפיכך הוי ודאי, וע"ז בעי ר' ירמי' קומי ר"ז מה כפירותיו ממש פוטר טבל ברור במקום אחר אם אמרינן דהוי ודאי של עכו"ם, עד דתימר דיכול לתרום ממנו על מקום אחר ולא הוי כמספק על הודאי א"ל ולכל דבה כלומר לכל חומרא דלענין להפריש עליו מפריש בתורת ודאי ונותן לכהן בתורת ודאי ומ"מ אינו יכול לפטור במקום אחר דשמא לא החליף והוי מתוקן והוי מפטור על החיוב, והטעם בזה יבואר בתוס' שכן הוא עיקר הדין תורה:
ולשיטת הרמב"ם ז"ל דסביר' ליה דמירוח העכו"ם פוטר אפילו מדרבנן מפרש הכי דהרי הן כפירותיו דלא אמרינן שמא החליף בשל ע"ה ז"א אלא דהחליף בפירותיו וממנ"פ פטור אם לא החליף הוי מתוקנין ואם החליף הרי הוא מירוח עכו"ם ופטור אפילו מדרבנן, ופריך הכא את אמר לטוחן העכו"ם דמאי והכא את אמר כפירותיו ולא אמרינן שמא הוי של ע"ה והוי דמאי כמו ברישא בטוחן דחיישינן שמא נתן לו של ע"ה, ומשני תמן קופות בקופות ר"ל דרך להוליך לטחון כל אחד בקופתו ועשוי' להתחלף קופה בקופה של ע"ה והוי דמאי משא"כ פירות בלא קופה אינו מתחלף אלא בפירות שלו שהם פטורים וכ"כ הכ"מ ז"ל ובעי ר"י קומי ר"ז מה כפירותיו ממש פוטר טבל ברור במקום אחר, פי' דלשון המשנה הוא כך דגבי טוחן הוי דמאי דחיישינן שמא נתחלף בשל ע"ה, אבל המפקיד פירותיו אצל העכו"ם הרי הם כפירותיו ואינו מפורש במתניתן כפירותיו דמאן אי כפירותיו של עכו"ם אי כפירותיו של ישראל יש לפרש כפירותיו של ישראל דדוקא גבי טוחן חיישינן לחילוף מפני קופות בקופות עשוין להתחלף משא"כ במפקיד אצל העכו"ם אינו עשוי להתחלף והוי כפירותיו של ישראל לגמרי, וגם יש לפרש כפירותיו של עכו"ם דלא הוי דמאי דלא נתחלפה בקופות של ע"ה אלא דהחליף על פירותיו וכשהפקיד מתוקנין הוי מתוקנים כנ"ל. ונפ"מ בהפקיד טבלים באם נפרש כפירותיו של ישראל א"כ כשהפקיד טבל הוי טבל ברור ופוטר טבל ברור במקום אחר, אבל אם נפרש כפירותיו של עכו"ם א"כ איכא חשש חילוף בפירותיו של עכו"ם א"כ כשהפקיד חולין מתוקנים אז הוי מתוקן ממנ"פ כיון דליכא חשש דע"ה, כמ"ש הרמב"ם ז"ל, אבל כשהפקיד טבל הוי ספק טבל ואינו יכול לפטור טבל ברור במקום אחר, ור' ירמי' מבעי' לי' זאת, אם הפירוש כפירותיו הוא כפירות של עכו"ם, או כפירותיו ממש ור"ל בתיבת פירותיו ממש היא הכונה כפירותיו של ישראל, ונפקא מיניה לפטור טבל ברור במקום אחר, ע"ז א"ל ולכל דבה פירש לכל החומרות דחיישינן לטבל שמא הוא מפירות ישראל. ואינו יכול לפטור טבל ברור במקום אחר שמא הוא פירות עכו"ם, רק דפטור מדמאי ולא הוי בסיפא החשש דע"ה, וא"כ הפירוש כפירותיו הוא כפירות של עכו"ם, ומכאן יצא להרמב"ם ז"ל לפרש בפי' המשנה כפירותיו ר"ל כפירותיו של עכו"ם, עכ"ל ז"ל. ובחיבורו (בפי"א מה' מעשר הט"ו) פסק כן כשהפקיד טבל צריך להפריש תרומה מספק, ומה שקשה על שיטתו ז"ל משיטת הש"ס דילן עיי' בתוס':