חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי דמאי ג:ג:ו

ולמדתי ממנו ג' דברים שהוא ודאי, פי' התוס' במס' ע"ז (דף נ"ט) משום שהוא ידוע שלא עשרו כו', ופריך ולא מתניתא היא ר' יוסי מתיר בודאי ובלבד שיודיעו פי' התוס' ז"ל הנ"ל דלמה מדייק שלא הי' בידו אחר דאפי' היה בידו אחר הא מותר לשלח אתרוג בטבלו כדאמר ר' יוסי במתניתן, ומשני דפליגי עליו רבנן לא עבד עובדא כותי' אלא כרבנן ר"י בעי קומי ר"ז ולא מפירות שהן מותרין בקסרין הן פי' התוס' ז"ל הכל משום דבמכילתין (בפ"ב) חשיב אלו המינין האסורין בקיסרין פי' משום דמאי משום דאלו המינין באים באלו המקומות מא"י, והידועים שלא באו מא"י פטורים משום דמאי וחייבין משום ודאי דבח"ל לא גזרו רבנן על דמאי רק בודאי חייבין בחו"ל בתרומת חו"ל וע"כ פריך הלא אתרוג מפירות המותרין בקיסרין שאין מביאין אותו מא"י אלא גדל בקיסרין עצמו וכיון דהוי מחו"ל בזה מודה רבנן לר"י דמותר לשלוח ודאי בהודעה מחו"ל, ולא נחלקו אלא בודאי מא"י וא"כ מנ"ל שלא הי' בידו אחר, ומשני דעדיין לא הותר קיסרין בימי ר' יוסי והיו מחזיקים אותו בחזקת א"י:

ולולי פי' התוס' היה אפשר לפרש כך, דהא התוס' ז"ל כתבו שם שאם לא שלח לו אלא בשביל דבר אחד היה לו לפרש, ולפי ששני דברים תלוין בו שלח לו סתמא עכ"ל ז"ל, ולפי זה אפשר לפרש כך דלמה קאמר שפירות קסרין ודאי הכלל על כל הפירות משום שהוא ידוע שלא עישרו כפי' התוס' ז"ל הנ"ל הא אתרוג הוה מפירות המותרין בקיסרין משום דמאי וא"כ ע"כ הוה ודאי האתרוג דאפילו בכל הפירות לא הי' ידוע שלא עישרן מ"מ האתרוג הוי ע"כ ודאי דאפילו כל הפירות היו מעושרין מ"מ האתרוג הוי ע"כ טבל דאל"כ לא היה שלח לו ההודעה שהיא מקסרין רק בשביל דבר אחד שהוא מוכשר הי' לו לפרש וע"כ ששני דברים תלוין בו וא"כ ע"כ הוי טבל, ולימא למימר טבל דדמא' הא אתרוג בקסרין פטור מן הדמאי ורק חייב בודאי א"כ ע"כ שהאתרוג הוי ודאי ולמה לי למימר שפירות קסרין ודאי הכלל בכל הפירות. הא אתרוג זה הוי ודאי אפילו אי כל הפירות היו מעושרין ע"כ מדבהודעתו על ב' דברים ע"כ דהוא טבל ודמאי אי אפשר משום דהוי מפירות המותרין בקסרין משום דמאי, וע"כ דהוי ודאי ומשני דעדיין לא הותר קסרין בימי ר' יוסי והי' מחזיקין קסרין גופי' מא"י: