חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי חלה ד:ד:ג
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Challah 4:4:3 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Challah 4:4:3) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי חלה · free full Hebrew text
Open in the reader →הלוקח מן הנחתום בסוריא צריך להפריש חלת דמאי דברי ר"ג וחכ"א א"צ להפריש חלת דמאי וכו'. ומסיק שלא נחשדו ישראל על החלה וכל פלוגתתן הוא רק על הנחתום אבל בע"ב לכ"ע לא נחשדו על חלה כדמבואר בסמוך [ואח"כ מפסיק בהא דר"א ב"ח בעי משום דנוגע להענין הזה כמבואר בדברינו] ר"א ב"ח בעי כו' שני תרומות בסוריא א"ר חגי חלה אין אחריה כלום ואפילו שיפריש עוד הפעם חלה ומחזקינן לה שלא נפטרה מחלה הראשונה מ"מ א"צ ליתן רק חלה לבד משא"כ בתרומה אם תחזיק לה שלא נפטרה מתרומה ראשונה ואתה עושה אותה תרומה ובאמת נפטרה כבר מתרומה הראשונה והיא אינה תרומה וחייבת במעשרות וכשאתה עושה אותה תרומה מספק צריך אתה לנהוג בה ב' חומרות שמא היא תרומה ושמא אינה תרומה דכבר נפטרה וחייבת במעשרות ע"כ תהא צריך לנהוג בה ב' חומרות ע"כ לא החמירו. ואח"כ קאמר הגמ' ע"ז דר"ג ב"ר ביקש להנהיג את הדמאי בסוריא ר"ל חלת דמאי בסוריא כההיא דר"ג דהלוקח מן הנחתום בסוריא יתן חלת דמאי ולא הניח לו ר"ה משום דא"כ דתחזיק חומרת ר"ג ותחשוד אותם א"כ יהי' ב' חומרות דהנחתום דמפריש חלה יהי' חשש לכהנים בחלה הזאת גם משום דמאי. וכההיא דאמר לעיל בסמוך בב' תרומות דא"כ תהיה צריך לחוש ב' חששות ע"ז פריך הגמ' מחלפ' שיטתי' דר"ה תמן הוא אומר אימת קדשים עליו והכא אומר הכין פי' דהא קי"ל דחלת ע"ה פטורה מן הדמאי בשלמא לר"י לא קשה דהוא קאמר לעיל בפ"א דמס' דמאי דהטעם דחלת ע"ה פטורה מן הדמאי משום דלא גזרו על הדמאי בחלה ע"כ י"ל דלא גזרו רק בא"י משום דכל עיקר דמאי הוא חומרא בעלמא דבא"י רוב ע"ה מעשרין משא"כ בסוריא י"ל דאין רוב ע"ה מעשרין ע"כ החמירו וגזרו אפילו בדמאי משא"כ לר"ה דקאמר הטעם מפני אימת קדשים עליו א"כ אין נ"מ בין סוריא לא"י ואין שום חשש לחוש על חלתן ע"ז אמר רבב"ח אני אומר אותה של אור נתן לו ר"ל דע"ה סבר דנותן לו לאחר ע"כ אין אימת קדשים עליו ע"ז אמר לו ר"מ דז"א דהא בפירוש קאמר דיחושו על חלתן מלשון זה משמע דאפילו נתן לו בפירוש לשם אכילתן וכונתו שיחושו אלו הכהנים שנתן להם חלתן עבור אכילתן. ואח"כ מביא הגמ' הברייתא דהלוקח מן הנחתום ומן האשה שהיא עושה למכור בשוק צריך להפריש חלת דמאי מבעל הבית והמתארח אצלו א"צ להפריש חלת דמאי [ובברייתא הזאת שנוי' בסתם הלוקח מן הנחתום צריך להפריש והוא מפורש כר"ג ולא כחכמים דהא מפורש דבנחתום צריך להפריש וקס"ד דהברייתא הזאת מיירי בסוריא א"כ מוכח דהלכה כר"ג] כו' חזקת בעה"ב בסוריא א"צ להפריש חלת דמאי כפי' מהרא"פ ז"ל ע"ז פריך דמהברייתא הזאת קשה על ר"ה דקס"ד דהבריית' קאי על סוריא א"כ מוכח בפירוש דהלכה כר"ג דפליג עם חכמים בברייתא דלעיל גבי נחתום דהא הכא מפורש בלא פלוגתא דבנחתום צריך להפריש חלת דמאי ואמאי לא הניח ר"ה לר"ג ב"ר לנהוג כר"ג ומשני ר"מ דל"ק כאן בא"י ר"ל בסוריא וכאן בחו"ל פי' הברייתא הזאת מיירי בחו"ל דבסוריא לא חשידי ישראל אחלה משום דחשובה כא"י וחששו על חיוב דחלה כמו על תרומה כדאמר לעיל משא"כ בחו"ל דקיל ומזלזלי בה. ע"כ צריך להפריש חלת דמאי וכן פסק הרמב"ם ז"ל להלכה לחלוק בנחתום בין סוריא לבין חו"ל: