חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי חלה ד:ג:ב
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Challah 4:3:2 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Challah 4:3:2) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי חלה · free full Hebrew text
Open in the reader →מהו עד שתסרח מאוכל אדם או עד שתפסל מאוכל הכלב. נשמעינ' מן הדא נסרחה מאוכל אדם מטמא טומאת אוכלין ושורפין אותה בטומאה הא לכלב אינו מטמא טומאת אוכלין ואת אמרית מאוכל הכלב אלא מאוכל אדם. כן גי' הגר"א ז"ל וה"פ דהיכי ס"ד דיכול לתרום כל כך עד שלא תהיה ראוי' וחשובה לשום אוכל דלא יהא שום שם אוכל עלה אפילו לטומאה דהא כמה דברים מצינו דאפילו דאינו אוכל לענין כמה דברים לענין ברכה ולענין אכילת מצה ולכמה ענינים מ"מ לענין טומאת אוכלין חשיב אוכל כדאי' בפ"ק במשנה ה"ה וא"כ היכי ס"ד דיכול להפריש עלי' כל כך עד שלא יהיה עלה שום שם אוכל אפילו לענין טומאה. א"ו דהכונה שתפסל מאוכל אדם ויהיה עדיין שם אוכל עלי' לענין טומאה. ועוד גריס הגר"א ז"ל תיכף ומיד נשרפת בטומאה ואמרת מטמא טומאת אוכלין ר"ל דמקשה על הברייתא גופי' כיון דרשאי לשורפה בטומאה אפילו כשהיא טהורה א"כ אמאי חשיב אוכל לענין טומאה וכיון דמטמא טומאת אוכלין א"כ כשתשרוף אותה בטומאה הרי מטמא אותה בידים ע"ז משני הא דגרסינן לקמן ארשב"ב כאן ברוצה לאוכלה כאן ברוצה לשורפה ע"כ ר"ל דברוצה לאוכלה מחשבה לאוכל אבל ברוצה לשורפה אינו מחשבה לאוכל ואינה מטמאת טומאת אוכלין וע"כ מותר לשורפה בטומאה דלא תטמא לעולם: