חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי חלה ג:ה:ח
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Challah 3:5:8 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Challah 3:5:8) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי חלה · free full Hebrew text
Open in the reader →א"ר אימי איתפלגון ר"י ורשב"ל ר"י אמר הנשוך תורה ורשב"ל אמר אין הנשוך תורה רחב"ב מחליף שמועתא בעון קומי ר' יוסי את מה שמעת מר' יוחנן א"ל אנא לא שמיעת כלום אלא נפרש מילהון דרבנן מן מילהון דתמן תנינן המכניס חלות ע"מ להפריש ונשכו בש"א חיבור בטבו"י וב"ה אומרים אינו חיבור ארשב"ל ממה דתנינן אינו חיבור הדא אמרה שאין חייבין עליו משום טמא אוכל טהור. פי' כיון דס"ל דאינו חיבור לטומאה והעיסה השנייה הנוגעת בעיסה שנגע בה טבו"י טהורה גמורה ומותר לטהור לאוכלה ואין חייבין עליו משום טהור אוכל טמא משום דהוא טהור הדא אמרה שאין חייבין עליו משום טמא אוכל טהור ר"ל הדא אמרה שהנשוך בחלה דעלמא אינו מדאורייתא ואין בו משום טמא אוכל טהור ובטמא שאוכל החלה הזה שעל ידי נשוך אין בו משום טמא אוכל טהור אין חייבין עליו ר"ל על נשוך משום טמא אוכל טהור מדאורייתא דהא מדאורייתא הוי חולין גמורין אלא דהוא חלה מדרבנן ואשור לטמא לאוכלה אבל אם אכלה אין חייבין עליו דאי ס"ד דהוי מה"ת ע"י נשוך כגוף אחד לענין חלה שיהא חלתו ד"ת שיהא טמא חייב עליו מה"ת א"כ הו"ל להיות בטבו"י גוף אחד שיהא טמא ויתחייב עליו משום טהור אוכל טמא א"ו דכל עיקר חיבור בנשוך בחלה הוא מדרבנן והוא דווקא לענין איסור טבל אבל לענין טומאה אפושי טומאה מדרבנן לא מפשינן כדאי' במס' ביצה דף ז' ע"א עיי"ש וה"ה דהוי מצי למיתני הדא אמרה שאין לוקין על תלתן ד"ת כדלעיל בפ"ק לענין איסור זרות ורק נקט דבר והפוכו כיון דבנשוך בטבו"י אין בו משום טהור אוכל טמא ע"כ דהנשוך הוא מדרבנן חיבור וע"כ לענין טומאה אפושי טומאה מדרבנן לא מפשינן ע"כ דהדא אמרה דנשוך דחיבור בחלה הוא מדרבנן בעלמא וכמו כן אין חייבין עליו משום טמא אוכל טהור ע"ז א"ל ר' יוחנן שנייא היא בטבו"י דכתיב בי' טהור וטמא טהור לחולין מבע"י ולתרומה עד משתחשך וע"כ אינו חיבור בטבו"י ומזה מוכח האיך ר"י ורשב"ל ס"ל לעניין נשוך בחלה הוי ר"י דו אמר דבר שאינו חיבור בטבו"י תורה היא ר"ל דמה"ת אינו חיבור בטבו"י הגם דבעלמא הוי חיבור מכל מקום בטבול יום דאינו חיבור הוא מן התורה אינו חיבור הוי דו אמר שהנשוך תורה ורשב"ל דו אמר אינו תורה ר"ל דאין מה"ת הפרש בדין דבטבו"י לענין חיבור דו אמר אין הנשוך תורה ופריך והתנינן מביא ד' רבעין ומשיך פי' א"כ קשיא למ"ד דס"ל דאין הנשוך תורה דהא מכאן מוכח דהוי מה"ת אר"ה תיפתר שהטבל דמתניתן מיירי שבא מעיסת הנשוך וע"ז קאמר ר"ז תירוץ אחר דבהשיכו בידו כבמתניתן דידן כל עמא מודיי שהנשוך תורה וע"ז מדחה דאפילו תימר דאפילו השיכו בידו הוא המחלוקת ולמ"ד דאין הנשוך תורה אפילו השיכו בידו אין הנשוך תורה מ"מ לא קשיא ממתניתן דהא רשב"ל כדעתי' דס"ל הטבל בטל ברוב מה"ת וא"כ מה"ת כבר נתבטל הטבל וכל עיקר דצריך להפריש עליו חלה הוא רק מדרבנן וע"כ די במפריש עליו בעיסת הנשוך ופריך והתנינן ואם לאו מוציא מאחד על הכל דמשמע דאין הטבל בטל ברוב דאי בטל למה לי הפרשה כלל וקשיא למ"ד דהטבל בטל ברוב מדאורייתא ורק מדרבנן אינו בטל א"כ לא אמרו רבנן דאינו בטל רק לענין דאסור לאכול החולין משום חלק הטבל שיש בו ואמרו רבנן דחלק הטבל אינו בטל ונשאר באיסורו עד שיוציאנו מהעיסה הזאת ע"י שמפריש עליו ממקום אחר אבל אינו מדמע מדרבנן שיהא החולין נחשבין כמו טבל מדרבנן ז"א כך ס"ד דגמ' ע"כ מקשה מהא דתנינן דמוציא מא' על הכל דמשמע מזה דגם החולין נחשבין כמו תרומה [ועיי' היטב בתוס' ז"ל במס' נדה דף מ"ז ע"א ותמצא כן] וע"ז משני ר' יוסי דלכ"ע צריך להפריש על הכל אף על חלק החולין אפילו דהוי מדרבנן רק הנ"מ לחוש להפרשה שניי' מ"ד טבל בטל ברוב מה"ת ורק מדרבנן אינו בטל וגם אמרו רבנן דהחולין נחשבין כמו טבל א"כ אם הרים ונפלה לאתר חורן אינו חושש להפרשה שניי' כלומר אם הרים מקצת מהעיסה הזאת ונפלה לעיסה אחרת חולין למ"ד דמה"ת בטל ברוב ורק דמדרבנן הוי החולין נחשבין כמו טבל א"כ כשנפלה מן העיסה הזאת למקום אחר הוי חשיב טבל מדרבנן שנפלה לחולין ואינו עושה החולין שבמקום אחר לטבל דהא הוא גופי' הוי מדרבנן אלא צריך לתקנו ממקום אחר דהוא אינו בתורת הפרשה על העיסה אלא בתורת מוציא האיסור מתוכו אבל א"צ להפרשה שנוי' על העיסה השני' ומ"ד דמה"ת אינו בטל ברוב נעשה כל החולין של עיסה הראשונה טבל וע"כ כשנפלה למקום אחר צריך הפרשה גמורה דהוי כולו טבל ולא סגי במה שיתקנו ממקום אחר ועיי' בתוס' ז"ל במס' נדה דף מ"ז ע"א ותמצא כן וכן אמר ר' בא מה פליגין ר"י ורשב"ל בטבל שנטבל ד"ת אבל בטבל שמדבריהן כ"ע מודיי שהטבל בטל ברוב אפילו מדרבנן וא"צ אלא לתקנו ממקום אחר אבל אינו אוסר כל הכרי שיהא הכרי נחשב כטבל ז"א ע"ז התיב רבב"כ מזיתי מסיק דהוי מדרבנן ומ"מ תנינן דמוציא מאחד על הכל ומשני ר"מ דקיימתיה בשמן דהוי מדאורייתא: