חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי חגיגה ב:א:ב
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Chagigah 2:1:2 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Chagigah 2:1:2) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי חגיגה · free full Hebrew text
Open in the reader →רבי בא בשם רב יהודא דר"ע היא ברם כר' ישמעאל דר' ישמעאל תני אזהרות לעובדה מן דר"א יתיב מתני אזהרה לשוכב אזהרה לנשכב הדא אמרה הלכה כר' ישמעאל ע"כ. הסוגיא הזאת חמורה ולא הבנתי פי' המפרשים ז"ל הק"ע ז"ל מפרש לעובדה לעובד ונעבד והכוונה על שוכב ונשכב ודחוק מאד כמובן מלבד שעיקר הפשט דחוק והפ"מ ז"ל מפרש לעובדה כלומר הלכה למיעבד עובדא ולר"י נפ"מ בין שוכב לנשכב דחייב ב' וע"כ צריך לדרוש באזהרה משום דנ"מ להלכה למעשה וקשה מאד א"כ לר"ע צריך לדרוש לעובדה לבתו מאנוסתו כדפרש"י ז"ל דלא כתובה מפורש רק דאתיא הנה הנה עיין בפרש"י ז"ל דמפרש ע"ז קאי אין דורשין סוף דבר הפי' קשה מאד. ונראה לפענ"ד לפרש בפשיטות עפ"מ דמבואר כמה וכמה פעמים בירושלמי עצמו מספר עד כדון כר"ע ברם כר"י והוא קאי על פלוגתתם אם דברה תורה כלשון בני אדם ולדוגמא במס' סוטה פ' משוח מלחמה ופקדו ופקדו עד כדון כר"ע כר"י כו' ופשוט שם דעד כדון כר"ע דלא ס"ל דברה תורה כלשון בני אדם ברם כר"י דס"ל דברה תורה כלשון בני אדם וכן בריש מס' נדרים גבי נזיר להזיר עד כדון כר"ע כר"י כו' ובמס' מגילה פ"ד גבי שם שם עד כדון כר"ע כר"י כו' וכן איתא כמה וכמה פעמים עצמו מספר והנה מקור הפלוגתא שבין ר"ע ור"י הוא בסנהדרין בבבלי דף ס"ד ע"ב הכרת בעוה"ז תכרת לעוה"ב דברי ר"ע א"ל ר"י והלא כבר נאמר ונכרתה וכי שלשה עולמים יש אלא ונכרתה בעוה"ז הכרת לעוה"ב תכרת דברה תורה כלשון ב"א ע"כ ופרש"י ז"ל בפלוגתתן דר"ע ס"ל דמגדף לאו אזהרה לעובד ע"ז אלא מברך את השם וליכא לרבות העוה"ז והעוה"ב רק מהכרת תכרת אבל ר"י ס"ל דאזהרה דמגדף הוא ג"כ על עובד ע"ז וכתיב גבי' ונכרתה לעוה"ז והכרת תכרת הוא חד דדברה תורה כלשון ב"א וקאי על עוה"ב ע"ש היטב וכן בירושלמי פ"ז דסנהדרין ה"ז לא נפקא לן מפורש הפלוגתא שבין ר"י ור"ע לענין שוכב ונשכב כמו בש"ס דילן אלא מזה גופיה אם דברה תורה כלשון בני אדם או לא דה"ג שם אזהרה לנשכב מנין וכו' לא תשכב משכבי וכו' קרי ביה לא תישכב עד כדון כר"ע כר' ישמעאל וה"נ ה"פ דכל עיקר דדרשינן משום כפל לשון לא תשכב משכבי והוי תשכב משכבי לשון כפול דהו"ל למכתב לא תשכב כאשה ע"כ דרשינן לשוכב ונשכב ע"כ פריך עד כדון כר"ע כר"י ומסיק מלא יהי' קדש מצינן עוד הפעם אזהרה ומסיק שם דאליבא דר"י הוי ב' אזהרות ולר"ע הוי חד אזהרה ע"ש ועפ"ז מתפרש סוגיא דידן בע"ה דה"פ ע"פ מה דילפינן בבבלי הטעם דאין דורשין בעריות בשלשה מאיש איש ע"כ קאמר ר' בא בשם ר"י דר"ע הוא דדריש לשונות כפולים ול"ל דברה תורה כלשון ב"א ברם כר"י הא א"ל דברה תורה כלשון ב"א וכן איתא במס' יבמות בבבלי וירושלמי בר"פ הערל איש איש לרבות ור"א האי איש איש דברה תורה כלשון בני אדם ובירושלמי מביא פלוגתא הזאת בין ר"י לר"ע דר"י תני אזהרות לעובדה הוא עיקר הפלוגתא דלר"ע אין אזהרה על עובד ע"ז רק אחת לא תעבדם אבל מגדף לאו אזהרה על עובד ע"ז ור"י ע"כ ס"ל ב' אזהרות על עובד ע"ז ולא אחת דלפיכך תני ר"י ב' אזהרות לעובדה וצריך אזהרה אחרת לעוה"ז דמאזהרה אחת לא ידעינן ב' עולמות משום דדברה תורה כלשון בני אדם וזהו כל עיקר דברי ר"י בברייתא א"ל ר"י והלא כבר נאמר ונכרתה עוד הפעם אזהרה לב' עולמות ולא כדבריך ר"ע דילפית מלשון כפול ז"א אלא דלפיכך הזהירה התורה עוד הפעם הוא בשביל ב' עולמות דדברה תורה כלשון בני אדם כנ"ל ומסיק מן מה דר"א יתיב מתני אזהרה לשוכב ואזהרה לנשכב ולאו אזהרה אחת כר"ע כנ"ל אלא אזהרה אחת לשוכב ואזהרה אחריתי לנשכב הדא אמרה הלכה כר"י ור"י ור"א שניהן בחדא שיטה דר"י תני ב' אזהרות על עובדה ור"א תני ב' אזהרות על שוכב ונשכב והוא משום דע"כ לא דברה תורה כלשון בני אדם וע"כ נקט הגמ' בלשון דר"י תני אזהרות לעובדה ולא נקט כמו בכ"מ סתמא משום דבעי לסיים הך דתני ר"א ב' אזהרות לשוכב ונשכב לסייע לר' ישמעאל ע"כ נקט גם בלשון דר"י ג"כ ב' אזהרות לעובדה [ותיבת לעובדה בלשון נקיבה הוא כן דרך הש"ס ועיין בירושלמי במסכת סנהדרין פ"ז ותמצא כן] למימר דר' ישמעאל ור' אמי קיימי בחד שיטה דמר בעי ב' אזהרות לעובדה ומר בעי ב' אזהרות לשוכב ונשכב ומשום דלא מצינו לר' אמי דאמר מפורש דדברה תורה כלשון בני אדם רק דר"א יתיב מתני בזה"ל אזהרה לשוכב ואזהרה לנשכב ומוכח מזה דס"ל דדברה תורה כלשון בני אדם ע"כ נקט גבי ר"י גם כן לישנא ב' אזהרות לעובדה והא דלא מביא הגמ' בשום מקום ראיה מר' אמי דהלכה כר"י רק הכא משום דהכא סתם מתני' אתיא כר"ע וה"א דהלכה כר"ע ולא כרבי ישמעאל ע"כ מביא ראיה מר"א דהלכה כר"י ודוק: