חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי בכורים ב:ג:ב
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Bikkurim 2:3:2 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Bikkurim 2:3:2) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי בכורים · free full Hebrew text
Open in the reader →ניחא התרומה אוסרת את הגורן המעשר אוסר את הגורן תיפתר שהקדימו בשבלים דאמר ר"א בשם רשב"ל מע"ר שהקדימו בשבלים. פי' הסוגיא הזאת קשה השנו"א ז"ל מפרש דלא קאי על פירוש המשנה אלא דקמ"ל דנכלל בהמשנה הזאת עוד דין אחד דהפרשת תרומה והפרשת מעשר טובל את הכרי וכן פי' הר"ש ז"ל ע"כ פריך הגמ' ניחא תרומה טובלת אבל מעשר האיך טובל הא כבר קדמה תרומה ונטבלת כבר ע"י התרומה ומשני דמיירי בשהקדימו בשבלין וכדר"א אמר רשב"ל מע"ר שהקדימו בשבלין פטור מתרומה גדולה והא דמסיים פטור מתרומ' גדולה הוא לאו דוקא ולא מייתי הא דר"א אלא לאשמעינן שחל שם מעשר בשהקדימו בשבלין כן פי' הר"ש ז"ל. ובס' מלאכת שלמה ז"ל מביא בשם הר"ש שירולי' ז"ל דגרסינן שהקדימו בכרי דאי בשהקדימו בשבלין אינו טובל וכן נרשם בירושלמי שת"י שהקדימו בכרי אבל אינו כ"י הגר"א ז"ל ולפענ"ד נראה דבין שהקדימו בשבלין ובין בשהקדימו בכרי אינו טובל דכן משמע בירושלמי בפ"ב דמס' מעשרו' הל"ג כמבואר בדברינו שם. ונראה לפענ"ד דהסוגיא הזאת מתפרש' שפיר נכון בע"ה ופי' המשנה דאוסרת הגורן הוא כפשוטו כפי' המשניות להרמב"ם ז"ל דאסור לאכול עד שיפריש ממנו התרומה והמעשר ותרומת המעשר וא"צ להגי' כאן בכרי במקום שיבלים וא"צ לדחוק ולומר דמייתי דר"א בשם רשב"ל דפטור מת"ג ללא צורך רק לאשמעינן דיש מע"ר בשבלין כדכתב הר"ש ז"ל אלא דיש כאן הג"ה קלה דהא דגרסינן המעשר אוסר הגורן צ"ל תרומת המעשר וקאי על לישנא דמתניתין בסיפא דגרסינן תרומת המעשר אוסרת הגורן ואולי אף בלא הג"ה הכונה על תרומת המעשר משום דברישא נקט תרומה אוסרת הגורן ופי' תרומה תרומת כל הכרי ובסיפא נקט תרומת המעשר הוא לאו תרומה סתם אלא תרומה שעל המעשר לבד וע"כ תפס הגמ' לשון הרישא ולשון הסיפא וה"פ ניחא התרומה ר"ל התרומ' של הכרי דרישא ניחא דאוסר' הגורן אבל המעשר ר"ל אבל התרומה של המעשר דסיפא קשה וסובב להקשות על תרומה וקאמר דב' תרומות נקטינן במשנה א' תרומה של הכרי והב' תרומה של המעשר ניחא סתם תרומה אבל תרומה של המעשר קשה א"נ צ"ל בהדיא תרומת המעשר לשון דסיפא וה"פ ניחא דתרומה אוסרת הגורן דאסור לאכול עד שיפריש תרומה אבל האיך משכחת לה דאסור לאכול הגורן עד שיפריש תרו"מ הא בלאו הכי אסור משום התרומה ואין לומר דנ"מ אפילו אם הפריש התרומה מ"מ אסור לו לאכול עד שיפריש התרו"מ ז"א דאם כן למה תני גורן בסיפא ואוסר את הגורן כתרומה דמדייק הגמ' במס' תרומות בספ"ק דמדתני גורן כתרומה הוי דוקא כתרומה דאוסר הגורן לאחר מירוח ואחר גמר מלאכה הא כיון שנתרמה התרומה ותרומה טובלת הכרי עד שיוציא ממנה כל מעשרותיו ואפילו רבנן נמי מודיי לי' בכלכלת תאנים כדכתב הר"ש ז"ל כאן אפילו בדבר שלא נגמרה מלאכתו דמעשר ראשון הוי איבעיא דלא איפשיטא אם קובע כלל להכרי כדאיתא בפ"ב דמעשרות הל"ג אבל תרומה לכ"ע קובעת וא"כ ל"ל מירוח ול"ל גורן ומשני דמיירי בשהקדימו בשבלים דפטור מתרומה גדולה וא"כ היה מותר לאכול גורן המעשרות גופי' משום דטבל דתרומה ליכא גבי' אבל אסור לאכול עד שיתרום תרו"מ והמעשר ראשון שהקדימו בשבלים אינו נטבל בשמו לאכילת ארעי מן התורה והא דאמר רשב"ל במס' ביצה דף י"ג דמע"ר שהקדימו בשבלים שמו טובל לאכול ארעי לאו מה"ת הוא ומה"ת אינו אסור אלא עד לאחר שנעשה גורן כדמדייק במס' תרומות בספ"ק ממתניתין דידן דתרו"מ אוסר את הגורן דוקא אבל בשבלים מותר משום דמעשר אינו טובל בשבלים לתרו"מ ומותר מה"ת לאכול המעשר בלא הפרשת תרו"מ ומכיון דפטור מתרומה גדולה וע"כ מסיק כאן בסוף הלכה זו דהסיפא דתרו"מ מיירי שהקדימו בשבלין דאל"כ למה לי גורן ואי דהי' חייב בתרומה גדולה א"כ סוף סוף קשה ל"ל גורן ואי דלא הפריש עדיין התרומה א"כ תיפוק לי' דהת"ג אוסרת הגורן וע"כ מוכח מכאן דפטור מת"ג וכן מדייק הגמ' בספ"ק דמס' תרומות והא דמסדר הגמ' הכא ברישא הדין דסיפא משום דהתנא במתניתין מתחיל מאוסרת הגורן ברישא ע"כ מקשה על פרט הזה דאוסר הגורן התינח תרומה דרישא אבל סיפא קשיא ואין להקשות על דברינו מנ"ל לדייק כן ממתני' דידן דפטור מת"ג בהקדימו בשבלין דילמא מתני' חכמים היא דפליגי אר"א בפ"ב דמס' מעשרות הל"ג וס"ל דתרומה אינה קובעת אלא בדבר שנגמרה מלאכתו ז"א דהקושיא הזאת קשה גם על פי' הר"ש ז"ל אבל באמת דס"ל להגמ' דהמשנה נקט הדין הזה אליבא דכו"ע: