חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי בכורים א:א:ד
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Bikkurim 1:1:4 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Bikkurim 1:1:4) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי בכורים · free full Hebrew text
Open in the reader →ר' יוסי בשם ר"א והוא שנתן לו רשות לעולם. דאזיל לטעמו דס"ל דהטעם הוא לאו משום גזילה אלא משום דהוי אדמת אחר. ר' יונה בשם ר"א אפילו לשעה דס"ל דכיון דלא הוי גזילה מביא וקורא ע"ז קאמר חיילי' דר' יונה מן הדא היה חופר בור שיח ומערה יורד וקוצץ והעצים שלו פי' דעצים הוא השרשים שייך לבעל הבור וע"ז מקשה והעצים ר"ל והשרשים לא לשעה הן בתמי' דהא רשות ביד חבירו לקצוץ השרשים וא"כ קשיא מאי שנא שרשים מהברכה ואנן קי"ל דשרשים לענין ביכורים אין בהם ממש כדאיתא בפ"ק דמס' ערלה ובפ"ב דמס' ב"ב בירושלמי דאל"כ לא הי' יכול אדם להביא ביכורים לעולם מפני שהשרשין של זה יוצאין לתוך של זה ושל זה בשל זה עיי"ש ואין לומר דשרשים אין בהם ממש משום דהוי ברשות ז"א דהא לא הוי אלא לפי שעה ע"ז משני ר' יוסי דמשרשים לא קשיא דהתם הוי לעולם משום דאם יקצוץ השורש הזה יצא אחר במקומו ונמצא דיש לו רשות על השרשים באדמת חבירו לעולם משא"כ בהברכה לשעה דאינו רק לשעה. וראיתי בירושלמי שת"י והוגה כאן חיילי' דר"י מן הדא אילן הסמוך למיצר מביא וקורא ותנינן היה חופר בור כו' ואינו כ"י הגר"א ז"ל. ולפי הנראה שכיון ג"כ לדרך הזה שפירשנו אבל א"צ לגי' הזה. ובאמת אין להקשות מאילן הסמוך למיצר כי זה הוא מתנאי יהושע דאילן הסמוך למיצר ואפילו דצריך להרחיק והוי גזלן כדכתב הרמב"ם ז"ל מ"מ מביא וקורא מתנאי יהושע שהתנה דלענין ביכורים יהא היניקה מאדמת חבירו שלו אלא דמקשה משרשים דעלמא דאין בהם ממש לענין ביכורים מצד הדין ולא מתנאי יהושע ומשני דלא דמי שרשים להברכה. א"ר מנא מילתא דר"י מסייע לאבא דהוא ר' יונה דהא ר"י ס"ל דהטעם הוא משום גוזלן וע"כ מכיון שיש לו רשות לשעה עכ"פ לא הוי גזלן אבל לר' יוסי דס"ל דהטעם הוא דאפי' בלא גזלן נמי אינו מביא וקורא משום דבעינן כל היניקה מאדמתך ולא מאדמת חבירו ע"כ בעינן רשות לעולם דאז נקרא היניקה מאדמתך אבל רשות לשעה לא הוי כל היניקה מאדמתך: