חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי ברכות ו:א:כב
Chiddushei Ridbaz on Yerushalmi Brachos 6:1:22 (Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Berakhot 6:1:22) · חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי ברכות · free full Hebrew text
Open in the reader →ר' ירמיה בעי הדין דאכל סולת מהו למיברכה בסופה פי' סולת הוא קליות כן פי' בתוס' ז"ל דף ל"ז הנ"ל והוא דכוסס את החטין דלעיל דברכתו הוא בופ"א לת"ק ולר"י בורא מיני זרעונים. האיך מברך בסופה. כדאיתא בתוס' ז"ל הנ"ל דזה הוא ספק האיך מברכין עלי' בברכה אחת מעין ג' דהאיך מסיים על האדמה ועל פרי האדמה ור"ת ז"ל הגי' במחזור שלו על האדמה ועל פרי האדמה וחזר בו דלא אשכחן בשום מקום הך ברכה דמטבע של הברכה אחת מעין ג' הוא על הארץ ועל המחי' או על הארץ ועל הפירות ולא מצינו במטבע ברכה זו על האדמה ועל פרי האדמה. ומסקי בתוס' ז"ל דבירושלמי יש דגם האמוראים הי' מסופקים בברכה זו ומביאין הא דר' ירמי' עיי"ש ועי"ז מבואר פירוש הסוגיא דר' ירמי' בעי הדין דאכל סולת מהו למיברכה בסופה ר"ל מהו הברכה דמברך בסופה א"ר יוסי ולהכין לא אכל ר' ירמי' סולת מיומוי כן גי' הרא"ש ז"ל פי' דר' יוסי קאמר דלפיכך לא אכל ר"י סולת מיומוי משום ספק הברכה הזאת. ומפרש הגמ' טעם הספק שלו לא צורכה דלא ר"ל לא קמיבעיא לי' אלא משום למה היא חותם בה בארץ פי' מדוע יחתום בה בארץ ולמה יהא מחויב לברך ברכה זו דשל ארץ דלא שייך לברכה דבפה"א וע"כ צריך להחתום על האדמה ועל פרי האדמה. וא"כ במטבע זו לא נטבעה הברכה מעין ג'. ע"ז קאמר הגמ' דשפיר יכול לחתום בברכה מעין ג' אף לא לפי המטבע שנטבעה בברכה זו ושפיר יכול לברך ברכת מעין ג' לפי המין שאכל ולא נקרא משנה ממטבע דברכה זו דנעשית כברכת פועלים דתני הפועלין שהי' עושין מלאכה אצל בעה"ב הרי אלו מברכין ברכה ראשונה וכוללין ירושלים בשל ארץ וחותמין בשל ארץ אלמא דבברכה של מעין ג' דהוא כנגד הג' ברכות מזון וארץ וירושלים מצינו שחולק אותן במטבע אחרת לא במטבע של ברכה זו דבמקום ברכה מעין ג' אומר ברכה מעין ב' ואומר ברכת הזן בפני עצמו וע"כ אינו חותם רק על הארץ לבד אבל לא על הארץ ועל המחי' משום דברכת הזן כבר בירך בפני עצמו אלמא דהרשות בידו לשנות במטבע זו במקום דצריך כגון הכא בפועלין דלא סגי להן בברכה אחת לחוד. וה"נ במקום דצריך לשנות במטבע זו בברכת מעין ג' מותר ורק דיהא מוזכר ג' ברכות הללו. ע"ז קאמר דבית ר' ינאי עבדין לה כמטבע ברכה. פי' דברכת הפועלין שאני דהיא כטבע הברכה דכן התקינו חכמים מתחילה והוטבע ברכה בנוסח זה לגבי פועלין. אבל בשינוי אחר הוי משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות: