עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryחידושי רמב"ן על שבת

חידושי רמב"ן על שבת קג:

Chiddushei Ramban on Shabbos 103b (Chiddushei Ramban on Shabbat 103b) · חידושי רמב"ן על שבת · free full Hebrew text

Open in the reader →

הא דאמרינן שלא יכתוב אלפין עייני"ן עייני"ן אלפי"ן. פי' רש"י ז"ל מפני שדומין בקריאתן ואחרים פי' שהן דומין בכתיבתן לפי שגוף האל"ף שהוא הקו האמצעי צריך לכתו' כפוף כגון זה 1) ואם מרחיק הירך שלמטה הימנה ולא יחברנה לה ויעשה הקו האמצעי יותר כפוף מדינו כזה 2) ידמה לעי"ן. וצדי"ן גמלין. נראה שפי' לא יפריש צדדי של צד"י מגופה שא"כ ידמה ליו"ד וגימ"ל כזה 3) ואף על פי שהיא דומה יותר לנו"ן משום גמלי"ן צדי"ן אמר כן שאם יעשה ראשה של גימל כפופה כלפי מעלה עושה צד"י כזו 4) ושוב ראיתי במקצת נוסחאות צדי"ן נו"ן נו"ן צדי"ן והוא הנכון כי הנו"ן יותר עלול להתדמות לצד"י והצד"י לנו"ן צד"י לנו"ן 5) ונו"ן לצד"י 6) כשיהי' ראשה כפוף למעלה ובלבד שלא יהא מן המגיהין. טיתי"ן פיפי"ן. פי' שלא יפריש קו הטי"ת האחרון מגופה ותדמה לפ"א כזה 7) ומכאן יש ללמוד שהיא כפופה כגון זה 8) ולא ככתיבת מקצת סופרים הצרפתים שכותבין אותה פשוטה כזה 9) ומדאמרינן זייני"ן נוני"ן שפי' נו"ן פשוטה ש"מ שהנו"ן ראשה גס ואינו כפוף כוי"ו כזה 10) אלא כגון הזיין לגמרי כזה 11) מדלא אמרי' ווי"ן נוני"ן. ודאמרי' לקמן מ"ט פשוטה כרעי' דדל"ת לגבי גימ"ל י"מ שכן דרך כתיבה אשורית המאושר' להיות רגלה של דל"ת נוטה לגבי ג' כגון זו 12) ולא לגבי (עצמה) כזו 13) ולא מחוור אלא לא לגבי (גימ"ל) [דל"ת] ולא לגבי ה"א מכרעה אלא זקופה ועומדת ופי' פשוטה כרעה מפני שרגלה כלפי הגימ"ל. ודאמרר מ"ט מהדר אפי' דקו"ף מרי"ש פי' מ"ט אינה מראה לו פנים כגון זו 14). ומדאמרינן כרעי' דקוף תליא ש"מ שהיא עשויה כנון ירכה של ה"א שאינה נוגעת כלל לקו העליון כזו (ק) וש"מ דתי"ו נוגעת כחי"ת דאי לא ליבעי טעמא בתי"ו כדבעי טעמ' בקו"ף ומדאמרי' שי"ן שקר אין לו רגלים ולא קאי ש"מ שהיא עשוי במדרון כגון זו 15) ולא כמו שטעו מקצת סופרים לכופפה כזו ומפני שצריך ליזהר בכל זה בכתיבת ס"ת ותפילין ומזוזות לפיכך כתבתי דברי' הללו שכל הטוע' בציור האותיו' פסול והפסיל הכל (זהו דבר חדש, והפוסקי' כתבו דבדיעבד כשר בשאינו דומה לצורת אות אחר אף ששינה צורתה):

ומדפתוח ועשאו סתום כשר סתום ועשאו פתוח נמי כשר. ק' ל"ל למימר הכי בלא"ה נמי משכחת לה כגון שהי' דעתו לכתוב שמעון וכתבו במ"ם סתומה שכשר הוא לשמעון ולא קושי' הוא דכיון דעיקר כתיבת שמעון במ"ם פתוחה והוא כ' במ"ם סתומ' ולא כ' אלא שם פשיטא דחייב שמתחלת כוונתו נראית יותר לכתיבת שם מכתיב' שמעון אבל שם במ"ם פתוחה ודאי היינו רבותא: