חידושי רמב"ן על קידושין עא.

הא דאמרינן (אין) אליהו בא לטמא ולטהר לקרב ולרחק. משום פסולי עבדות וחללות קאמר עבדים לפי שאינן מכלל ישראל וחללים לפי שמטהר שבט לוי ואינן נדחין מקהל ופסול עבדות קרוי טומא' ופסו' כהונ' קרוי רחוק כדאמרי' ורחקה בני משפחה הכהנים שומעין לכם לרחק אבל לא לקרב אבל פסול ממזרות ונתינות לא דאיפסקא הלכתא כרבי יוסי דאמר טהורין לעתיד לבא ומשמע אפילו בידועים דאלו באותן שנטמעו טהורין הם שאפי' ליודעים בהם אין מכירין בהם לפי שהם טהורין מן התורה וכן משמע כל הסוגיא (כרבי) [ורבי] מאיר ורבי יוסי לאו במשפחה שנטמעה נטמעה דברי הכל ממזרי ונתיני טהורין לעתיד לבא פלוגתא אחריתי בידועי' והיינו נמי דמקשינן ומתרצינן וישב ממזר באשדוד. וא"ת וכי מצו' לא יבא תבטל לא שתעקר אלא נוהגת היא כל ימות המשיח אלא הוראת שעה לממזרים שהיו בדורות שיכשרו. וכן י"ל בנתיני שלא אמרו אלא באותן שנתערבו בישראל אבל נתינים עצמ' באיסורן עומדים כדאמרינן ביבמות דף ע"ט ע"ב חלק המזבח מי יתיר אי נמי התם ה"ק כיון שיש בהן למזבח אין בנו כח להפקיעו עד שיפקיענו הב"ה על פי נביא לימות המשיח, וכן עיקר. והראב"ד ז"ל אומר שאליהו בא ומפריש ואח"כ הן נטהרין כדאמרינן בעלמא עומדין במומן ואח"כ מתרפאין והרחמן יזכנו לימות המשיח ולחיי העולם הבא: