חידושי רמב"ן על קידושין כח

גזבר שנתן מעות בשביל בהמה אפילו בסוף העולם קונה. איכא למידק למה לי מעות בלא מעות נמי קנה כדאמר בפרק יש נוחלין (בבא בתרא דף קל"ד ע"ב) אמטייה לגזברי ולא תשיימה את דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט אלמא מדשיימה אי אפשר לחזור בו ודאמרינן נמי במסכת ערכין דף כ"ז ע"א אמר אחד הרי היא שלי בעשר סלעים ואחד אומר עשרים וכו' חזר בו של חמשין ממשכנין מנכסיו עד עשר וכו' אלמא קנה הקדש ואינו יכול לחזור בו שאמירה לגבוה כמסירתו להדיוט. וי"מ, התם שההקדש מפסיד אם חזר בו אינו יכול לחזור בו דהוי ליה כנדר אבל הכא שאין ההקדש מפסיד כלום לפיכך אינו קונה בדבור אבל בכסף קנה לגמרי ולזה הפי' קשה (קנאו) [פדאו] במאתים ולא הספיק למשכו עד שעמד במנה למה לי פדאו ויש לומר כל שפודה בשמיו ואינו מוותר משלו אצל הקדש שאין בו משום אמירתו לגבוה. ולי נראה היפך שהפודה מן ההקדש והמוכר לו כל זמן שלא נשתנה השער כופין אותו מדבריהם שלא יהא חוזר בדבורו לגבי הקדש הא אם השער משתנה אינו קונה אלא בכסף דבר תורה: