חידושי רמב"ן על גיטין פב.

הא דאמרי' חוץ הוא או ע"מ הוא. ואסיקנ' דחוץ הוא ש"מ ודאי משמע מינה הא בע"מ מודו ליה רבנן לרבי אליעזר דהכי הוא בעין מעיקר' ולא אמרינן דבין בזו ובין בזו מחלוקת והכא נמי משמע מלישנ' דגמ' דאתמר לקמן ומתניתין דקתני כתבו ואוקימנ' בחוץ אבל בע"מ לא פסיל אלמ' לפום אוקמתין ע"מ לא פסיל ואפי' בשלא תנשא לפלוני דלאו שיורא הוא. ומיהו ק"ל דהא ד' זקנים השיבו על דבריו של ר"א בחוץ וע"מ ור"ע דהלכה כמותו מחבירו השיב בחוץ ובע"מ הוה לן למימר דבתרתי פליגי והא דקתני במתני' חוץ להודיעך כחו דר' אליעזר וכח דהתיר' עדיף ליה. ואפשר נמי לומר כן דהא לא אמרי' בפשטיה דרבינ' ש"מ חוץ אבל בע"מ מודה ליה ש"מ אלא סתם קאמרינן דחוץ הוא לומר דבחוץ נמי פליגי ר"א ודלא כר' יוסי בר יהודה ועלה קאמרינן מתניתין דלא כי האי תנא, והא דאמרי' לקמן מתני' דקתני כתבו ואוקימנ' בחוץ, אבל בע"מ לא פסיל לא ע"מ שלא תנשא לפלוני קאמר דההוא א"ל כחוץ דמי. אלא ה"ק: והא מתני' דקתני כתבו ע"כ שיורא קתני חוץ או ע"מ דומי' דחוץ אבל מ"מ דעלמ' דלאו שיורא כגון דלא תשתי יין לא פסיל ואוקי' לאו דוק' אלא לרווח' דמילת' אייתי אוקמתי' לומר דמתני' שיורא קתני א"נ דאי ע"מ קתני ה"ה דע"מ דעלמ' אבל השת' דקתני בחוץ משמע הא בע"מ דלאו שיורא לא וכן זה ששנינו בבריית' חוץ שפוסל ע"פ וע"מ שאינו פוסל בע"מ דמאתים זוז קתני דלא מטייל תנא נפשיה בפלוגת' התם וכן שנויה. ואינו מחוור כל הצורך. ועוד שראינו לר"ה דפשיט דבע"מ מודה ליה ולמדנו דתנאי בתרתי פליגי תנא דמתני' סבר בחוץ פליגי אבל בע"מ כשר לדברי הכל וה"נ סבריה דר' יוסי הגלילי ור' יוסי בר יהודה סבר בע"מ פליגי אבל בחוץ הכל מודים דאינו גט וה"נ סבריה דר' טרפון ור' עקיבא נמי סבר דאפילו בע"מ אינה מגורשת וכ"ש בחוץ ומשום דשמעי' ליה מתני' אותיב נמי חוץ וד' הזקנים שהשיבו על ר' אליעזר הן עצמן נחלקו ולא נתכנסו אלא להושיב על חוץ ואנן השת' כיון דסתם מתני' בחוץ ולא קתני כלל בע"מ כוותיה קי"ל דסתם לן כר' יוסי הגלילי וה"ל סתם במתני' ומחלוק' בבריית' והלכה כסתם. ויש לחוש עדיין דלא מסתבר לאחזוקי פלוגת' דתנאי בכדי ולמדחייה לדר"ע ור' טרפון ור' יוסי בר יהודה דכולהו פסלי בע"מ ור' אלעזר ב"ע דלית ליה פירכא נטיא לדידהו ולא אשכחן בהדי' מ"ד כשר כלל ועוד א"כ ד' זקנים הללו מאן דמותיב ע"מ לר' אלעזר לותיב לחבריה דמכשר ולא ישיב את הארי לאחר מיתה והיכי דחי דאשלי רברבי בלא כלום ועוד אשכחן כי הא מילת' דאיתמר לקמן ומתני' דאוקימנ' בחוץ דלאו דוק' משום אוקמת' דאוקימנ' אנן אלא מתני' גופיה סיועא כדפרישית ואין דרך להעמיד דרכו של רבינו ז"ל והגאונים שכתבו כן אלא שנא' דאמוראי בתראי סברי דע"מ כשר והם תולים סברא זו במשנתנו וסברי דר' יוסי הגלילי הוא דמכשר בה ומסבר' דנפשייהו אמרי הכי. והאי ע"מ דכשר אפי' ע"מ שלא תנשא לפלוני ולא תבעלי לו קאמר דכשר מדקתני חוץ וחוץ בין בזנות בין בנשואין אסרה לו כדמפורש לקמן בשמעתין ומינה הוא חוץ דפסול הא ע"מ כה"ג לא פסיל כלומר דלאו שיורא הוא אלא הרי היא מגורשת אצלו כשם שמגורשת אצל כל אדם אלא משום תנאי היא אסור בה כדמפו' הכא מידי דהוה אבל תנאין דעלמ'. ודאמרינן לקמן בשמעתין במאי אילימ' בע"מ הרי גרושה אצלו בזנות ולא מוקמי' לה בע"מ שלא תנשאי ושלא תבעלי אפילו בזנות לאיש פלוני ההיא נמי גרושה היא אצלו ואצל שאר כל אדם כדפרישית והאי דפרכינן בזנות התירה נסיב לה אפילו לרבנן דאמרינן שיורא בגט הוי דלא ס"ד לאוקמי בשני תנאין ואי דאמר ע"מ שלא תבעלי הרי הותר אצלו להתקשט וניח' ליה לאוקומה בחוץ משום דאידך תנא אמר בחוץ נמי. ומאי דפרכינן נמי בדר"ע במאי אילימ' בחוץ משרא שרי ר' אליעזר אומר משום סרכא דאידך קאמר הכי דהא בלאו הכי טעמ' נמי דר"ע א"א לפרושי בחוץ דבני ראשון לא הוו ממזרים וגט אינו בטל אלא ע"מ ומה דפרכי' תו אי ר"ע חוץ ס"ל ליתיב חוץ אי ע"מ ליתיב ע"מ וק"ל והא ר"ע בין בחוץ בין בע"מ פליג ודאי ואית ליה חד תשובה לע"מ וכ"ש נחוץ וחדא תשובה לחוץ לחודיה ולמה לא ישיב כל מה דאית ליה. וא"ל דהכי פריך אס"ל דבחוץ איתמר דר' אלעזר דילמ' בע"מ מודה דגט בטל הוא מפירכא דר"ע בתריית' דקשה לע"מ ולא לחוץ ואס"ל ט"מ כלחוץ פליג ר' אלעזר כר' יוסי בר יהודה ליפרוך ע"מ דהא חוץ מודה ופריק ר"ע שמיע ליה דאיכ' דתני כר' אלעזר בחוץ ואיכ' דתני ע"מ והיינו פלוגת' דמתני' ור' יוסי בר יהודה ואיהו פליג אתרווייהו ולא סביר' להו דמודו רבנן בחדא מינייהו ומ"ה לחוץ תרי פירכי ואפי' לדעת ר' יוסי בר יהודה איכ' חדא א"נ הכי קאמרינן אי בחוץ ס"ל דפליגי כמתני' דקתני חוץ לותיב חוץ ולא ע"מ דקס"ד דע"מ מודו רבנן ואי בע"מ ס"ל דפלוגי הא מודה ר' אלעזר בחוץ ופריק דר' אליעזר תנאי היא וה"ה דהיל"ל דר"ע סבר כמאן דמכשר לר' אליעזר אפילו חוץ אלא משום דמאן דתני חוץ לא מפרש פסול בע"מ לרבנן וממאן דתני ליה בע"מ שמעינן ליה קאמרי' הכי ועוד יש לתרץ דאורח' דגמר' הוא לאקשויי מאי ד"א כלומר שדי לו בטעמ' קמיית' כדאמרי' בהניזקין מאי ד"א ועוד בפ' אלו דברים בברכות ועוד במקומות אחרים ולדברי רבי' ז"ל הדבר בא בפשיטות ביותר.