חידושי רמב"ן על גיטין עח:

(מ)שניהן אין יכולין לשומרו. תימא הוא, כיון שאין היא יכולה לשומרו אמאי מתגרשת. ובתוס' מפרש שניהן אין יכולין לשומרו כ"א בפני עצמו אבל שניהם ביחד יכולין לשמרו ואינו מחוור לי שכיון שהדבר תלוי בשמירה כל מקום שצריך הבעל אגיד בה והיא אינה מגורשת ואפשר לפרש שניהם אינן יכולין לשמרו והוא בתוך ד' אמות שלה ולפיכך מגורשת וכיון שאינה יכולה לשמור אינה מגורשת גם זה אינו כלום.

היתה ידה עשויה קטפרס וכו'. אי' דקשה ליה, וההוא מתגלגל הוא. ואמרי' בפרק ב' אוחזין מתגלגל קאמרת שאני מתגלגל דכמונח דמי. ולאו קושיא היא דשאני מתגלגל דהתם כגון צבי שבור שאפשר שינוח שם. אבל הכא אין מקום לנוח בידה.

והא דאקשינן הכא וכי לא נח מאי הוי תתגרש מאוירא דד' אמות. איכא למידק בה והא אויר שאין סופו לנוח הוא ואויר שאין סופו לנוח לאו כמונח דמי. וא"ל משום דבעיא ולא איפשטא. וה"ק תפשוט דלאו כמונח דמי או תפשוט דבעי ר' אלעזר. ואף ע"ג דמכל חדא יכול למידחייא ניחא ליה לאוקמא בעומדת ע"ג הנהר. וי"ל דהכא בסופו לנוח הוא משעה ראשונה. אלא דלא נח שבא הרוח ונטלתו וכיון דמעיקרא למינח קאי וכחו דזורק היא דמפיקא ליה תפיס ליה לשון ראשון. והא דאמרינן נמי הכא אבל קדמה דליקה לגט לא דמעיקרא לאו למינח קאי לא דמי לאויר שאין סופו לנוח דהתם איכא אויר אבל הכא אויר דליקה הוא והכי אמרינן בהדיא בפרק השואל התם לא מפסיק מידי הכא מפסיק כלי כ"ש הכא דמפסקא דליקה וי"ל דאפי' לא מפסקא דליקה כגון שזרק לאויר חצר והיתה דליקה בראש החצר השני אינו גט דמאבדו לדעת הוא דמעיקרא לאבוד זרק.