חידושי רמב"ן על גיטין עה

אתקין שמואל בגיטא דש"מ אם לא מתי לא יהא גט. פי' ולאו משום שהלכה כר"מ דיחידאה הוא ורבנן פליגי עליה לקמן ובכל מקום ונא אשכחן דאיפסיק' הלכת' כר"מ בהדיא ועוד דעיקר תנאי בני גד ובני ראובן בממון הוא דכתוב ובממון הוא דאמר ר"מ דבעי תנאי כפול אבל לא באיסורא בגיטין וקידושין איסור' דאי' ביה ממונא הוא כדאי' במס' שבועות ואשכחן בד"מ דאפי' גילוי דעתא נמי מהני ביה כדאמר בקידושין בההוא גברא דבעי למיסק לא"י וזבין נכסי ואסתפקא לן התם בגמ' אי דברים שבלב הוו דברים דאלמא גילוי דעתא מילת' היא כ"ש מי שמתנ' אע"פ שאינו כופל תנאו קיים אלא ודאי לא קי"ל כר"מ וכן ההוא דזבן אדעתא דמיסק ולא אתרמי ליה וההוא ואמרר לי' אי בעי' סלקת וליכא למימר בההוא תנאי כפול ה"ל ומצינו אדעתא גבי תנאי גמור בפ' המגרש לקמן ואע"ג דאתני במיסק כתנאה דמי דמתדר לי' ממש הוא ומשום דאי אתני בפי' בתנאי גמור לא אמרינן ליה קום סליק ולא אי בעית סלקת שאין בעל התנאי חייב לקיים התנאי אלא אדרבא אם רצה הוא עצמו מבטלו כדי שיבטל מעשה כדאמרי' בעלמ' ע"מ שתכתבו לו את השטר חוזר בזה ובזה וכדפרישי' בפ"ק דקידושין אלא בשלא התנה אלא אמר סתם כדי לעלו' לא"י אני מוכר ומ"ה אמרי' ליה עדיין דעתך עלה לשלו' ומ"מ תנאו קיים במקצ' דיבור ואינו צריך כפל כדברי ר"מ אלא שמואל לרווחא דמילתא אתקין לחומרא שחשש דילמא איכא דס"ל כר"מ ואתי לחיכשורי בגיטא ושרי אשת איש לשוק כההיא דאמרינן בבתרא ואע"ג דלא כתב לי' הכי קני ומיהו שופרא דשטר' הוא. וכן כתב ה"ר שמואל רומרוגי ז"ל בפי' ב"ב שלו פ' יש נוחלין כלשון הזה, ואע"ג דגבי גיטין קי"ל כר"מ דבעי תנאי כפול כדאמרי' בפ' מי שאחזו אתקין שמואל וכו' ה"מ לענין גיטין וקדושין הוא דבעי תנאי כפול לכתחלה לרווחא דמילתא דילפינן מתנאי דבני גד ובני ראובן ומיהו לגבי דיני ממונות לא בעי' תנאי כפול אלא גילויי מילתא בעלמא כתנאי הוי אפילו היכא דלא פי' כלום ואיכ' למימר באומדן דעתא כדאמרינן בפרקין דלעיל גבי דינין הרבה כגון כותב כל נכסיו לאשתו ולקמן בפ' מי שמת בנו וכו', אלו דברי הרב ז"ל. ויפה כיון אע"פ שאין אלו ראיות דאומדן דעתא דכ"ע שאני ואפילו ר"מ מודה בהו כיון שכתבו כל נכסיהם ותנן נמי המוציא אשתו משום איילנות ר' יהודה אמר לא יחזיר וחכ"א יחזיר ואוקימנא מאן חכמים ר"מ היא דאמר בעינן תנאי כפול והב"ע בדלא כפל והתם כר' יהודה קי"ל וכן דעת ר"ה ז"ל דר' יהודה דאמר דשתיקותיך יפה מדיבוריך והוה משמע דנהי דלא בעינן תנאי כפול אבל הן קודם ללאו ותנאי קודם למעשה ותנאי בדבר א' ומעשה בדבר א' בעינן דשאני כפילא שצריך היה הדבר לאומרו כדאי' בקדושין אבל לשאר מילי גמרינן מתנאי בני גד ובני ראובן ובתשובה שלו מצאתי שכתב בלשון הזה ואלו התנאים אין צריכין אלא בגיטין וקדושין שהן איסורא. ותמהני דהא בתנאי קודם למעשה קי"ל כר"מ אפילו בד"מ דתנן בשלהי הפועלים כל תנאי שיש בו מעשה בתחלתו תנאי בטל ור"ה ז"ל עצמו כתב' בהלכותיו ור"ח ז"ל נמי כתב שם אע"ג דלא אשכחן לה אלו אליב' דר"מ הלכת' כוותי' דתני לה גבי הלכתא פסיקתא דהא מתני' סתמא היא וכולהו הלכת' נינהו וי"ל פלוגתא נינהו דבתנאי כפול ופלוגתא דר"ח ב"ג ואומר צריך הדבר לאומרו דאלמא אלו לא היה צריך הדבר לאומרו גמרינן מיניה הילכך מעשה קודם לתנאי גמרינן מיניה דסברא הוא וכן נמי לתנאי שאפשר לעשותו ע"י שליח גמרינן מיניה ומ"ה קי"ל דאין תנאי בחליצה ור' יוחנן הכי ס"ל בפ' מצות חליצה ובפ' המדיר אבל לתנאי כפול והן קודם ללאו ותנאי בדבר א' ומעשה בדבר א' לא קי"ל כוותיה דלענין גיטין וקדושין חיישינן מתקנת שמואל בגיטין וליכא למימר מדקא גמרינן אידך נמי ליגמר שהרי ר"מ שגמר מינה למעשה קודם לתנאי אלא אליבא דאבא חלפתא איש כפר חנני' כדאיתא בפ' הפועלים ומשמע דתנאי אליבא דר"מ ובפ' ג' ביבמות אמר רבינא דכ"ע יש תנאי בחליצה והכא בתנאי כפול קאמפלגי וכו' אלמא אין כל הדברים תלוין זו בזו ויש ללמוד משום לד"א ולא לשאר הדברים ואף על פי שלא נתברר לנו מה טעם אפשר דבמדרש קראי פליגי. ומיהו לענין תנאי קודם למעשה תנן אמר כתבו ותנו גט לאשתי אם באתי וכו' דאלמא תנאי קיים ואף על פי שיש בו מעשה בתחלתו והגאונים כתבוה וכן רבינו זכרונם לברכה אלא שי"א דבהד' שליח לא בעינן בפול ולא חד מהני דיני דתנאי דאהכי משו' ליה שליח ולאו אהכי ותנאי בני גד לאו שליחות הוא וליכא למיגמר מיניה אלא למאי דדמי ליה דגזירת הכתוב הוא. ועוד ראיתי באותה תשובה לר"ה ז"ל אבל ע"מ נוהג בין איסור' בין ממונא וכל האומר ע"מ מעכשיו ואין צריך לכל התנאים האלו. ובהלכות כתב מקצ' דאע"ג דבעינן תנאי כפול ה"מ דאם תשמיש אם לא תשמיש כענין שנא' אם יעברו ב"ג וב"ר וכו' וכי אתקין שמואל בגיטין אבל בע"מ דקי"ל כל האומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי. ונרא' שהוא מפרש הא דאמר רב אשי הא מני רי היא דאמר כל האומר ע"מ כאומר מעכשיו לומר שאע"פ שלא אמר כל התנאים הללו קיים ואעפ"כ מתגרשת ומקום נראה ואזלא וק"ל טובא דהא ר"מ בע"מ אמר וא"ת לית ליה מעכשיו א"כ היכי א"ר זירא משמיה דר' יוחנן הכל מודים שכל האומר ע"מ כאומר מעכשיו הא איכא ר"מ ורשב"ג דלית להו הכי מדבעו תנאי כפול. ואפשר לדחוק ר' זירא לאו הכל מידים ממש קאמר אלא ר' ורבנן דפליגי עליה אבל לר"מ ורשב"ג לא חייש דיחידאי נינהו ועוד דאשכחן הכל מודים דלאו דוקא בפ' כלל גדול הכל מודים בשבועות ביטוי וכו' מפורש בגמ' הכל מודי' מאן ר"י ולא מונבז. ובתוספתא (ה,ח) מצאתי בסיפא בההיא דתניא ע"מ שתשמשי וכו' ואע"פ שלא נתקיים התנאי ה"ז גט וכו' דתני עלה הכי אמר לה הרי זה גיטך ע"מ שתשמשי את אבא שתי שנים ונקרע הגט או שנאבד בתוך ב' שנים ה"ז גט שכל האומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי ולא פליג ר"מ דאלמא לדברי הכל היא ואשכחן בע"מ דבעינן תנאי שאפשר לקיימו ע"י שליח והיינו משום דגמרינן מתנאי דבני גד כדאמרי' חליצה מוטעת כשרה והיכי דמי כגון דאמר לחלוץ לה ע"מ שתתן לו מאתי' לדברי רבינו ז"ל שבע"מ תנאו קיים אע"פ שאינו כתנאי בני גד ועוד וכי עדיף ע"מ כאומר מעכשיו ממש והא תקנת שמואל בגיטין בשאמר מעכשיו היינו שאמר מהיום אם מתי או מעכשיו גרידא דהא משנה שלימ' שנינו הרי זה גיטך אם מתי לא אמר כלום אלא ודאי כדאמר מעכשיו היה מעשה וא"ה בעי' תנאי כפול ומ"ש ע"מ ולא ירדתי לדעתו אם הוא מחלק בין ע"מ למעכשיו לומר כשתלה מעשה בתנאי מעתה כגון שאמר ע"מ אלומי אלומי, ואינו מחוור, אלא הדין עלינו לדחוק לתקן דברי רבינו ז"ל ואף משום שאמרו שהגאון רבי' האיי ז"ל כתב כן בתשובות. אבל מצאתי להרמב"ם ז"ל שהוא מבטל סברא זו וכתב בהלכות אישות בפ"ו כל האומר מעכשיו אינו צריך לכפול תנאו ולא להקדים התנאי למעשה אלא אע"פ שהקדים המעשה לתנאי תנאו קיים. ושוב בגליוני הראשונים תשובה לרבי' הגאון בע"מ וכ"ש במעכשיו ומצאתי להראב"ד ז"ל שהוא נותן טעם לדבריהם ואומר בתנאי ע"מ או של מעכשיו כיון דמהשתא חייל מעשה בתנאי חייל דהשתא מתנה עמו אבל על תנאי דאם כיון שהתנאי בא לבטל המעשה שלא יחול מעתה אין בו כח לבטל המעשה אא"כ כפל אותו ואפי' יהי' בטעם זה ממש או שנהי' טעם יפה ממנו מ"מ לפי דבריהם קשה תקנת שמואל בגיטין. ושוב מצאתי בירושלמי בפר' האומר בקדושין (ה"ג) תמן תנינן מתנה אדם על עירובו א"ר מאן תנא אם בא ואם לא בא ר' מאיר היא ודן ר"מ חברי' מדן ר"מ דקידושין דתני' האומר לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שירדו גשמים ירדו גשמים מקודשת ואם לאו אינה מקודש' עד ר' חנא בעי קומי ר' יוסי כהן אם לא כל א' הוא ושנייה א"ל שהיתה בארץ לפניהם והוא מבקש להוציאה מידן הרי סבר' בני ארץ ישראל בהפך מדברי הגאונים שהם סוברים כל א' ואם לאו אינה צריכה תנאי כפול אלא בע"מ ושאני בני גד דמעכשיו הי' מפני שמיד החזיקו בארץ והר"ם הספרדי ז"ל אף מודה דלאחר שאינו צר'ך לכפול ומעכשיו מפור' נמי אמר שאינו צריך באם סתם צריך וצריך אני לעשות לי רב בזו.