חידושי רמב"ן על גיטין נג.

מ"ט היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק. פי' ואומר לו הרי שלך לפניך ולפיכך פטור בין שעשה מעשה בין שגרם ואין לחייבו משום דינא דגרמי דלא עדיף גרמא לר"מ ממעשה לרבנן והיינו דמייתי לקמן תנאי מדר"מ ולא דמיא למוחל ש"ח דהתם כיון שאבד לגמרי ואינו מעמידו בפניו הרי שלך לפניך היזק ניכר הוא וכן בעושה עבדו אפותיקי ושחררו רבו ראשון היזק ניכר הוא הרי שאינו יכול להעמידו בפניו כשהיה.

הכהנים שפיגלו במקדש מזידין חייבים. ותני עלה מפני תיקון העולם וא"א וכו' וק"ל מ"ש מגונב טלה של הקדש וטבחו שהוא פטור מלשלם. וי"ל לעולם קרן משלמין ככל המזיקין את ההקדש משום תקנת חכמים שלא יזלזו בהקדשות אבל כאן בכהנים משמע שתקנו תקנה אחרת וא"א היזק שאינו ניכר שמיה היזק למה לי תקנה זו בכהני' אדרבה שוגגין פטורים מפני תיקון העולם. א"נ הכא לבעלים הוא חייב שהרי הן חייבים באחריות שצריכים להביא זבח אחר.

העושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת וכו'. בדיני אדם נמי ליחייב. מקשים בתוס' דילמא שאני התם משום דסתם שוורים לאו למזבח קיימי ואפילו בנדר נמי פטור דהכי איתמר עלה בפ' הגוזל קמא. ולאו קושיא היא דהתם לא מיפטר אלא אליבא דרבא דפטר בצרם אוזן פרתו של חבירו משום דלא עבד לה ולא מידי כדקיימא קיימא וסוגיין לא כרבא.