חידושי רמב"ן על חולין לה

ר"ש אומר דם המת אינו מכשיר. פירש"י ז"ל דם בהמה שמתה מאליה ודם חלל שנהרג, ואין הפי' מחוור בעצמי לפי שאין חילוק בבהמה בין דם שחיטה לדם נחירה דמה לי קטלה דרך סי' מ"ל קטלה בשיווי גיסטרא. ומפורשת היא במס' מכשירין פ"ב, והכי תנינן לה: אלו מטמאין ומכשירין זובו של זב ומי רגליו ורביעית דם מן המת ודם הנדה ר"ש אומר דם המת אינו מכשיר ואם נפל על הדלעת גוררה והיא טהורה והדר קתני דם שחיטה בבהמה ובחיה ובעופו' ושמעי' מינה שדם אדם שמת הוא שאמר ר"ש שאינו מכשיר ואעפ"כ דייקי' מינה הא דם שחיטה בבהמה מכשיר דאי לאו הכי לישמעינן דם שחיטה בבהמה וכ"ש דם המת שבאדם כדמקשה ואזיל. וכן הא דתניא דם מגפתה אינו מכשיר לא בבהמה וחיה ועוף דהנהו אפי' לרבנן נמי דם מגפתן טהור דתנן התם יטמא חלב בהמה שלא לרצון שדם מגפתן טהור ובשמעתי' נמי אמרינן והו"ל דם מכה דאינו מכשיר אלא גם זו באדם היא שנויה מחיצונה היא ששנויה בחדא מן מכילתי דר' חייא ובר קפרא ולוי ולספרים שכתוב בהן מגפתה באשה נשנית ולית ליה לר"ש מ"ל קטלה כולה מ"ל קטלה פלגא ואע"פ ששנינו לא אם טמא חלב האשה שלא לרצון שדם מגפתה טמא ומייתו לה במס' שבת פ' חבית תנאי היא והאי תנא סבר אומרים באדם מ"ל קטלה כולה מ"ל קטלה פלגא ור"ש סבר אין אומרים כן באדם כשם שאין אומרים כן בבהמה לדברי חכמים.