חידושי רמב"ן על בבא בתרא צה:

מרתף סתם ולא א"ל למקפה וכו'. כתב הרב רבי שמואל ז"ל [ד"ה מרתף] דמרתף זה וא"ל למקפה אינו נותן לו כולו חומץ אלא יין יפה מקבל עליו עשר קוססות והך דקתני ברייתא אפילו כולה חומץ הגיעו בדלא א"ל למקפה לכ"ע והך דקתני רב זביד מרתף זה של יין מקבל עליו עשר קוססות למאה רבותא נקט דאע"ג דאמר ליה של יין וא"ל נמי למקפ' אפ"ה מקבל עליו עשר קוססות למאה והיינו דלא קתני רב זביד מרתף זה אפילו כולו חומץ הגיעו משום דאיהו בדאמר ליה למקפה קתני והטעם לפי שאין דרך בני אדם ליקח מרתף של חומץ ולמה אמר למקפה והרי כל חומץ מתקיים הוא וה"נ משמע הסוגי' דלא תיקום בברי' מציעתא בדלא א"ל למקפה דוק' וסיפ' אף בדאמר לי' למקפה. אבל תמהני א"כ למה מקבל עליו עשר קוססות בשביל לשון זה והלא א"ל למקפה ואין זה מגרע דינו כיון שאמר לו למקפה ובין במרתף זה למקפה בין במרתף זה של יין למקפה קשיא אמאי מקבל כלל אלא משמע דמרתף זה למקפה נותן לו יין הנמכר בחנות הילכך במרתף זה של יין משום לשון זה מקבל אבל לדברי הרב ז"ל קשיא אמאי מקבל. ולא קושיא היא דכיון דאמר לו זה וסתם מרתף לעולם יש בו מקצת קוססות עד עשר הכי קאמר ליה מרתף שיין שבו ראוי למקפה ומקצת טנופת שבו מקבל כמו שמקבל עפרורית ותאנים מתליעות אע"פ שאינן בכלל ואינן ראויות לו ובהכי מחיל איניש וסבר וקביל דהא שכיח אבל כשאומר מרתף של יין למקפה מיעט סתם המרתפות ובעינן מרתף שלם למקפה.

הא דאקשינן ולמאן דדאיק מדרב זביד קשיא בריית'. בדין הוא דהוה לן למימר מאי כולו יפה דקתני ומקבל עליו עשר קוססות כדקס"ד מעיקר' אלא מאחר דאת' רב זביד ותנא יין שכולו יפה סתם ופירושו שאינו מקבל עליו קים לן דברייתא נמי כולו יפה לגמרי קתני ואלו היכא דמקבל פרושי הוה מפרש לה כרב זביד ואי קשיא למאן דדאיק מדרב זביד מתני' במרתף של יין סתם נמי מתוקמ' וכיון שכן היכי תני רב זביד זהו אוצר ששנו חכמים. איכא למימר משום דמתניתין בלמקפה היא מדוקי' דסיפא דלקמן ואיכא לפרושי זהו דין אוצר ששגו חכמים ולאו למימרא דלא משכחת ליה בגונ' אחריתי אלא לומר דבכי האי גונא נמי הוא וזהו דעת רבינו ז"ל.