חידושי רמב"ן על בבא בתרא עו.

אלא להו ה"ק ספינה נקנית במשיכה ואותיות במסירה. איכא למידק ולימא ספינה ואותיות נקנות במשיכה ור' נתן סבר ספינה במשיכה ואותיות בשטר ופליגי באותיות דהשתא נמי באותיות פליגי ובספינה לא פליגי ואיכא למימר להכי אוקמה בהכי כי היכי דתיקום רבי דאמר לקמן אותיות במסירה כתנא קמא דרבי נתן כרבנן ולא ניחא ליה לומר ששלש וארבע מחלוקות בדבר, כמו שכתב הרב ר' שמואל ז"ל.

והא דאמרינן אותיות נקנין (במשיכה) [במסירה]. ראיתי מי שפירש דלאו מסירה לחודה היא אלא מסירה שיש בה משיכה (אי) דאי מסירה לחודה הא קיימא לן שהמטלטלין אינן נקנין אלא במשיכה ומשום שאין גופן ממון מיקני במסירה אטו מיגרע גרע אלא מסירה שיש בה משיכה קאמר וכן בפרק מי שמת אמרינן גבי אותיות והא לא משך ואיבעי ליה למימר והא לא מסר דהא אותיות נקנין במסירה אלא ש"מ מסירה שיש בה משיכה קאמרינן ומה שאמרו במסירה לומר לך דבעינן שימסרנו לו מיד ליד ואח"כ ימשוך וזה הפי' קרוב לדעת הראשון שכתבנו ואינו כלום שאין מסירה ומשיכה השנוין בתלמוד משונין זה מזה. אבל לפיכך אותיות נקנות במסירה מפני שהמסירה והמשיכה וההגבהה שוין בהן שאין גופן מכור וקנוי והראיה שבהן אינה נמשכת ומוגבהת במשיכתן ולפיכך לא הצריכו בהן הגבהה ומשיכה ותקנת חכמים היא שיקנה משעה שהוציא הלה ראיותיו מתחת ידו וגמר והקנה אותן לו וכן הא דקתני רבי נתן אי איכא מסירה ושטר אין אי לא לא לאו משום גריעותא דמסירה אלא אף במשיכה והגבהה נמי איכא שטרא אין אי לא לא דמודה ליה ר' נתן לת"ק שמסירת האותיות ומשיכתן והגבהתן כלן שוין בדינן.

אי רבי תקני נמי ספינה במסירה. ליכא לפרושי בלא במסירה כי היכי דאותיות במסירה של דברי המפרש דמסירה דקאמרי' גבי אותיות מסירה שיש עמה משיכה בעי דהא הכא לא בעינן מסירה שיש בה משיכה ולמה שפירשנו נמי אין לומר כן שכשאמרו אותיות במסירה אף במסירה אמרו והוא הדין ודאי במשיכה כדאמרינן והא לא משך הילכך ספינה נמי אי כאותיות הויא נקנית במשיכה ועוד אי למעוטי משיכה אתא הוה ליה למימר לא תקנה אלא במסירה מדקאמר תקנה נמי שמע מינה הכי פירוש' דאמשיכה קאי לומר כי היכי דנקני במשיכה תקני נמי במסירה ומדקתני במשיכה ודאי אינה נקנית במסירה אלא במשיכה דהיא קנייה אלימתא ועדיפא ממסירה ודקס"ד השתא דהנך תרתי מתניאתא בסמטא ורבי סבר מסירה קונה בסימטא ורבנן סברי אין מסירה קונה אלא ברשות הרבים כאביי ורבא ושמעי' מינה דהא דאמרינן משיכה קונה בסמטא דדוקא משיכה ולא מסירה קאמר דהא אוקימנא להך ברייתא בסימטא וקתני ספינה במשיכה ולא במסירה ודקתני אותיות במסירה לאו בסימטא אלא ברשות הרבים אלא לאשמועינן דלא בעי כתיבה אתא והכי קתני אפילו ספינה שאין דרכה צריכה משיכה ואפילו אותיות שדרכן נקנין במסירה בלא שטר שהי' קנייה קלה שבכלן וי"ל דאותיות לאו ברשויות תליין דהא תלמוד לומר דברים שדרכן להגביה הן ואפילו הכי במסירה שאין משיכה והגבהה משמשת בהן הילכך מסר בכל מקום קני. וטעמא דהא מילתא, דסמט' כיון שהוא מקום פנוי הראוי לשתיהן ואפשר למעבד בה משיכה דעדיפא לא קני' בה מסירה ודומיא דהא דאמרינן לקמן לא שנו אלא בדברים שאין דרכן להגביה וכו' וכמו שפירש הרב רבי שמואל ז"ל והכי משמע מדאמרינן עד שימשכנה משמע דמשיכה עדיפא ומשום הכי לא קנה במסירה עד שימשכנה ואף על גב דבמסקנא אמרינן דבקפידא פליגי ולא קשיא מידי מ"מ איכא למידק ממאי דקס"ד דמעיקרא. ופי' דברי אביי ורבא כך הוא, מסירה קונה ברשות הרבים בדברים הנקני' במסירה והם הדברים שאין דרכן להגביה ולמשוך דהיינו ספינה וכיוצא בה אבל משיכה אינה קונה ברשות הרבים לפיכך כל הנקנין במשיכה אינן נקנין ברשות הרבים. ומשיכה קונה בסימטא אבל לא מסירה שבאותו רשות יכול הוא למשוך אפילו בספינה וזה דעת רבינו הגדול ז"ל וישיבת קדושה רב יהוסף הלוי ז"ל והרב ר' משה ובזה הסכים הרב ר' שמואל הצרפתי ז"ל. וזו ששנינו (קדושין כה,ב) בהמה גסה נקנית במסירה כך פירושו שבהמה גסה כספינה היא נקנית ברשות הרבים במסירה וכל שכן בסימטא במשיכה וחכמים אומרים זו וזו במשיכה בסימטא שראוי לימשך היא וכל שראוי למשיכה אינו נקנה לעולם במסירה ואפילו היה ברשות הרבים. ואחרים פי' משיכה קונה בסימטא וכל שכן מסירה בדברים הנקנין במסירה ומשנתנו במסכת קדושין בסימטא וכן דעת רבינו יעקב ז"ל הצרפתי. ויש דרך אחרת מופלגת מזו, שכל המטלטלין אינן נקנין אלא במשיכה וזה דעת רבינו הגאון ז"ל וכך כתב בספר המקח כלשון הזה וענין המסירה כך היא לעולם אין אדם קונה במסירה אלא א"כ פירש לו המוכר ללוקח קנה ואפילו במסירה או שאמר לו בלשון שדומה ממנו שרוצה בהקנאתו אליו ואפילו במסירה שהיא פחותה מכולן והיכא שפירש לו הכי אפילו ברשות הרבים קנה וכל שכן בסימטא וכל שכן אם הוסי' הלוקח בחזוק הקנייה ומשך או הגביה וכו'. נמצינו למדין מדבריו שכך הוא מפרש דברי אביי ורבא מסירה קונה ברשות הרבים וכל שכן בסימטא בכל המטלטלין הואיל ואמר לו לך חזק וקני דמשמע במסירה אבל משיכה אינה קונה ברשות הרבים ואפילו פירש לו קני במשיכה וא"צ לומר בסתם משיכה קונה בסימטא בין שאמר לו לך חזק וקני בין שפי' לו משוך בין ששתק ומשך בפניו והך קמייתא דקתני ספינה נקנית במשיכה ולא במסירה בשאמר לו סתם היא אי נמי בפניו, והוא הדין לשאר כל המטלטלין אלא רבותא נקט דאפי' ספינה שאין דרכה לימשך אינה נקנית במסירה אלא אם כן פירש. ולהך סברא קשיא לן הא דתנן בהמה גסה נקנית במסירה וכו' אם בשפירש אפי' דקה נמי אי בשלא פירש למה תקנה והלא אין מסירה קונה לעולם אלא במפרש ואפילו בספינה ואיכא למימר לעולם בסתם וסבירא להו להני תנאי דכיון דאורחא דבהמה גסה למוסרה במסירה נקנית במסירה שכך דרכה וכיון דתפיס לה למעיקר קיימא אבל לא בשאר הדברים ואפילו הכי קמ"ל בחכמים דאמרי זו וזו במשיכה ותיקשי לי' הא דאמרינן התם פיל לר' שמעון במה יקנה לימא ליה בשפירש ואמר קני במסירה וי"ל לר"ש משיכה ומסירה לית ליה כלל. זה כתבתי לתקן דברי הגאון ז"ל, אבל אין להם בגמרא על מה שיסמוכו דהא היכא דאמר נמי לך משוך וקני בספינה ברשות הרבים משום קפדנותא קאמרי' דלא קנה ולרבי דמראה מקום הוא קני הא כל בסתמא קני וקני ולא ראיתי לבאים אחריו שיסמוכו עליהם ועל זו הסברא כתב ר"ח ז"ל בכאן. וראיתי לרבותינו הגאונים ז"ל זולתו זה הפירוש, ויש עליו תשובות אבל אין משיבין אחר ארי, לפיכך לא כתבנו הפירוש והתשובה שעליו. ויש עוד כת אחרת שפירשו מסירה קונה בר"ה בכל המטלטלין בין בסתם בין במפרש שכיון שאין משיכה קונה באותו רשות לא הצריכו חכמים להוליכו לרשות אחרת כדי שיקנה במשיכה משיכה קונה בסימטא בכל דבר אבל לא מסירה לעולם דקיימא לן כרבנן דאמרי זו וזו במשיכה ולא במסירה ובסימטא היא והוא הדין לספינה דכל שאפשר לקנות בקנייה מעולה ברשות זו אינה נקנית בפחותה ומאן דאמר במסירה סבר בסימט' שניהן קונות לו. וזו הסברא קרובה לדברי רבי' הגדול ז"ל וקרובה אל הדעת, אלא שעל רבינו ז"ל אנו סומכין. ומצאתי למקצת ראשונים שכתבו שאין מסירה קונה ברשות מוכר אע"פ שקונה הרבים.