חידושי רמב"ן על בבא בתרא סג:

והא דאמר לא קני עומק' ורומא בסתמא. פי' שאם רצה לבנות על גבה באויר של מעלה או דבעי לחפור בה בור ומחילות תחת הקרקע לא מצי עביד עד שיכתוב לו עומקא ורומא ובירושל' גר' הכי לאיזה דבר כתב לו עומקא ורומא שאם רצה להשפיל ישפיל להגביה מגביה וכן תניא בתוספתא ופי' להשפיל בורות שיחין ומערות ולהגביה לבנות על גבה כך פירוש רבינו נטריה רחמנא.

מהני מארעית תהומא ועד רום רקיע למיקני בור ודות ומחילות. כתב הרב רבי שמואל ז"ל דעד רום רקיעא לא מהני ליה ולא מידי דרומא קני אפילו גג שיש לו מעקה גבוה י' טפחים ומתניתין דחקיה לרב ז"ל למימר הכי מדקתני גבי בור ודות אע"פ שכתב לו עומקא ורומא וגבי גג לא קתני ש"מ אי כתב ליה עומקא ורומא קני. ואיכא למידק עליה, דכי ס"ד למימר דבסתמא קני עומקא ורומא וא"ה סבירא לן גבי גג גבוה עשרה טפחים דלא קנה כדמוכחא שמעתין בהדיא השתא נמי כי סבירא לן דלא קני עד נאמר בפירוש כי אמר בפירוש נמי לא קני גג גבוה עשרה דהא תלמיד סתמא כי ס"ד דבסתמא קני עומקח ורומא והפירוש למאי דקיימא לן בסתמא לא קני עומקא ורומא שוין הן. ואיכא למימר הא דלא קנה בסתמא גג גבוה עשרה למאי דאמרינן דבסתמא קני עומקא ורומא משום דקס"ד דגג שאינו גבוה עשרה חשיבא הילכך אהני רומיא לגג שאינו גבוה אבל לגג הגבוה לא דחשיב טפי אבל למאי דמתרצינן כי גבוה עשרה טפחים חשיב כי לא לא חשיב כי גבוה עשרה הוי כאויר ומהני ליה רומא וכי לא גבוה עשרה לא חשיב כלל ובטיל אגב [בית]. וזה שפירשנו לפי הנוסחאות שכתוב בהן, הכי נמי מסתברא מדתני סיפא ולא את הגג בזמן שיש לו מעקה וכו', ואי ס"ד בסתמא לא קני עומקא ורומא מתי איריא כי גבוה עשרה כי לא גבוה נמי אמרי כי גבוה עשרה חשיב, כי לא, לא חשיב. פי' שאינו חשוב כאויר בעלמא אלא תקרה של בית הוא ובטיל. ויש נוסחאות אחרות שכתוב בהן תא שמע לא את הגג וכו'. ואיס"ד בסתמא קני עומקא ורומא כי גבוה עשרה טפחים מאי הוי אמרי כי גבוה עשרה טפחים חשיב. ולפי גרסא זו אתה יכול לפרש לדברי הרב רבי שמואל ז"ל דהכי מקשי נאי סלק' דעתך בסחמא קני כי גבוה עשרה מאי הוי דהא פשיטא לן דאי אמר הכי בפירו' קני גג אע"פ שגבוה ומאי שנא ומשני כי גבוה חשיב ואף על פי שבסתמא קנה עומקא ורימא לא קני גג זה הגבוה עד שיפרש וכי פירשו ודאי קנה אפי' למאן דסבר דבסתמא לא קנו כדמוכח מתניתין וזה הנוסחא דיקא בדעת הרב ז"ל דאי ס"ד כשפירש לא קנה היאך הקשו דבסתמא יקנה ואעפ"כ אין נוח לו משום דכיון דכי לא כתב ליה עומקא ורומא אף האוי' לא קנה לבנו' עליה ע"ג ביתו כלל וכשכתב לו רומא מהני לאויר למה מהני אף לגג שהרי עומקא אינו מהני לו לקנות שם שום בנין אלא שאם רצה לבנות יבנה ואפי' כשתמצא לומר שקנה גג אפילו גבוה בל' רומ' ממשמעות' דמתניתין אכתי עליה בנויה על גביו לא שמעני שיקנה ויהני רום רקיעא למקנה אפילו עליה, ולא יהו עליות מרווחות פחותות מן הבור והדות שאין נכנסין בכלל לשון עומקא ועוד יהני לדות שעל הגג כעין מקוה שבגג הפרווה (מדות ה,ג). והרב רבי יוסף הלוי ז"ל כתב, דכי לא כתב ליה עומקא ורומא אינו מגביה ולא חופר בור מיהוא קנה גג הבנוי שם שאינו גבוה עשרה דבטי' בית וכשכתב לו עומקא ורומא יכול לבנות שם כל מה שירצה אבל עדיין לא קנה גג הבנוי בזמן שהוא גבוה עשרה ולא עלי' שעל הבית וכי כתב לו מתהום ארעא ועד רום רקיעא קנה הכל נגמרי ולהך סבר' איכא למימר סיפא דקתני ואע"פ שכתב לו עומקא ורומא אכולה מתני' קאי ואפילו אגג תנא עומקא לבור ורומא לגג והא דקאמרי' בור ודוח ומחילות ולא קאמרינן למעלה גג ועלייה אורחא דמילתא למעלה פירושי מפורשי לה ולא עבידי לזביני סתם והרב רבי משה הספרדי ז"ל פי' מחילות שעל גבי הבית. והוי יודע שהמוכר בית לחבירו סתם לא קנה עומקא ורומא כשם שאם רצה לבנות עכשיו עליה על גבי דיומדין הרשות בידו כך אם נפל הבית ונעשה הכל אויר אין הלוקח בונה ביתו אלא כמדתו הראשונה ומוכר בונה על גבי דיומדין שהרי האויר משוייר הוא למוכר ומפני שנפל לא נתרוקנה רשות ללוקח וזה אינו צריך לפנים אפילו בשכתב לו עומק' ורומא אם היתה שם עליה על גבי דיומדין כיון שלא קנאה לוקח אותו אויר שיורה משוייר הוא בדאתמר בירוש' המוכר אוי' הורבתו לחברו לא עשה כלום אלא מוכר לו חורבה או משייר לו אויר' וכיון דשיירו משוייר אפילו נפלה חוזר ובונה אותה וכשמכרה לאחר נראה שכיון שאין האויר נקנה ללוקח נפל אזד כדאמרינן גבי משכיר דהא לא קני הכא קנין הגוף אלא אותן עצים ואבנים הוא שקנה אבל בבנויה ע"ג הבית כבר כתבתי בה דעתי שקנה קרקע ואם נפלה חוזר ובונה אותה וכן אני או' בור ודוח או ששיירן בפי' דכיון דארעא אחריתי נינהו מדיוקא דדייקי' בגמרא בפרק המוכר את הספינה משום דאין להם דרך לרבנן הילכך אפילו נפל' חוזר ובונה אותה ויש להם דרך ואע"פ שראיתי לרב רבי יוסף ז"ל דרך אחרת בדברים הללו דרך האמת אין בה שיעור. ושמעתי שאם אמר מתהום ארעא ועד דום רקיעא ולא אמר עומקא ורומא דלא קני אלא כדין מי שאמר עומקא ורומא בלחוד ותרוייהו צריכי ומשום לישנא יתירה מהני ולא נראה לי כן ושוב ראיתי שאין כן דרך דעת ר"ח ז"ל דהא מסיים מצרים.