חידושי רמב"ן על בבא בתרא קנב.

מתנת שכיב מרע שכתוב בה קנין. לאו דוקא כתוב אלא אפי' צוה בקנין ולא כתב כמי שכתב דמי שהרי על דרך ברי' הקנה לו וחיישינן שמא לא גמר להקנותו אלא בקנין ואין קנין סודר לאחר מיתה דאנן לא משום כתיבת שטר אתינן להו דאטו בריא שנתן שדהו בקנין ומת מי לא קני אלא כל שהקנה לו בדרכי הקנאות כבריא חוששין לו שמא לא גמר להקנותו אלא שקנה לו סודר לאתר מיתה והרי הוא כבריא שפירש קני לאחר מיתה ולא עכשיו כלל דודאי לא קני. ותמהני מה לי ולגמירת דעת שלו הא תקינו רבנן בשכיב מרע דליקני לאחר מיתה ולאו מילתא היא דהאי כיון דמקני כבריא דיניה כבריא שנתן לאחר מיתה בפי' דלאו כלום הוא עבד ועוד הא קיימא לן בפ' הספינה (ע"ז ב') דכל כי האי גונא קפידא הוי בהא קני בשאר מילי לא תקני ובמתנת שכיב מרע בכולו עסקינן. והרב אב"ד ז"ל אמר דהוא הדין במתנ' שכיב מרע במקצת במצוה מחמ' מיתה הואיל ואינו צריך קנין אם קנו מידו חיישי' שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר וכן כתב נמי הר"ר משה הספרדי ז"ל ומשמע לי דאפי' רב נמי מודה בה. והא דאמרי' עמד חוזר ואע"ג דקנו מיניה, דש"מ היא מת קנה אע"ג דקנו מיניה במיפה את כחו הוא. וקשיא לן, מתני' (קמו,ב) דקתני לא שייר קרקע כל שהוא אין מתנתו קיימת במאי מוקמ' לה על כרחך בשקנו מידו כדאמרי' לעיל וכי הכי קשיא לרב ושמואל ואי בשלא קנו מידו ריש' אמאי מתנתו קיימת בשלמא לשמואל אפשר לאוקומ' במיפה את כחו כדאוקימנא אידך לשמואל וא"ת מ"מ קשיא אמאי לא אותבינן מינה בגמ' כיון דמתני' מתוקמא לעיל כדשמואל דאמר בידוע שלא היה קנין אלא מחמת מית' ניחא לן לאקשויי דשמואלאדשמואל ועוד דמתניתין לא מפרשה בשקנו מידו אלא אוקמתא דגמרא היא ודשמואל מפרשה ליה טפי אלא לרב דאמר מתנת בריא היא קשיא דאי נמי מיפה את כחו כיון דקנו מיניה מתנת בריא היא ולכך יפה כחו דהא מתניתין שייר קרקע כל שהוא במיפה כחו דומיא דסיפא ואפי' הכי הרי היא כמתנת בריא שאין לך יפוי כח גדול מזה. וכי תימא דילמא סבירא ליה לרב מתנת שכיב מרע במקצת לא בעינן קנין ומוקי לה למתני' בלא קנין לא משמע הכי דהא גמרא דחי לה ועוד דאקשינן במסכת גיטין (ט"ז א') בפשיטא וסבר רב הונא מתנת שכיב מרע במקצת לא בעי' קנין והא קיימא לן דבעי קנין אלמא ליכא דלא סבר לה דאי רב סבירא ליה דלא בעיא קנין מאי קושיא אי רב הונא כרב רביה סבירא ליה ואדרבא אי לא סבר לה קשיא כדאקשינן בקמא ובמס' שבת (קכ"ח א') מדרב אדרב הונא משום דהוה תלמידיה. ומיהו רב מוקי לה לרישא בחד טעמא וסיפא בחד טעמא והכי קתני שייר קרקע כל שהוא צריך ליתנ' בענין שלא יהא יכול לחזור בו אי נמי משכחת לה במתנת קרקע שאפי' בבריא קונה בשטר בלא קנין ובשאמר כתובו ובמיפה את כחו דעל כרחיה אית ליה מתיובתא דאותיב רבי אבא בר ממל בפ' יש נוחלין (בבא בתרא קל"ה ב') אי נמי שכתב דיתיקי שדי נתונה לך כל נכסי נתונין לך וזיכה בה לאחר כענין ששנינו בין מן היורשין בין שאינו מן היורשין במקצת קנה מעכשיו כבריא בכולן קונה בשכיב מרע ובן הא דאמרי' לעיל אם כמחלק אם כנמלך בשקנו מידו במיפה את כחו היא ואליבא דשמואל וכן הא דתני' כולן לראשון וכו' בהכי מתוקמא. ונקטינן מתנת שכיב מרע שכתוב בה מהיום צריכה קנין כמתנת בריא ולא קניא אלא בקנין ואפי' כתוב בה מהיום לאחר מיתה דליכא למימר סימני לחיים קאמר ואין זה צריך לפנים. ומיהו במתנת שכיב מרע שכתוב בה זמן לא אמרי' בה לא ידענא מאי אידון בה אלא להכי כתבי זמן דכי כתיב אחריתי בתרא ליקני קמא לא ליקני.