חידושי רמב"ן על בבא בתרא קח.

מתני': האב את הבנים והבנים את האב. איכא למידק כיון דתני האב את הבנים נוחלין ומנחילין אמאי איצטריך למיתני הבנים את האב ואיכא לתרוצי דבנים את האב מיות' למשמע מינה בן ולא בת לקדם כדאיתא בגמ' מנא לן וכו'. טעמא דאין לו בן הא יש לו בן בן קודם. ואיכא למידק הרי בני אחות דלא מייתר כלל ושמעינן מינה בגמ' בני אחות ולא בנות אחות. וכי תימא דלאו ממתני' שמעינן הכי אלא מדתנא בהדיא בני אחות ולא בנות אחות דהא ליכא למימר חדא דברייתא ממתני' קא דיק' הכי. ותו דאמרינן בגמ' לקמן לא מיתוקמ' מתני' כרבי זכריה בן הקצב וכו' וא"כ ברייתא היא דליכא לאוקמה כרבי זכריה אבל משנתנו שפי' מיתוקמא כוותיה אלא שמע מינה ממתני' דייקינן הכי בני אחות ולא בנות אחות. ואיכא למימר מכיון דבעי למיתני בסיפ' אחי האם לא הוי למיתני בני אחות אלא למידק נמי ולא בנות אחות נמי. ואיכא דאמרי דכיון דבני' דקתני ברישא מיתר בן ולא בת כל היכא דתניא במתני' בן דוקא הוא דהא בן דרישא דוקא הוא ואע"ג דבני אחות דסיפא לא מיית' ואחי האם דסיפ' הוא דמית' אלא דצריך למיתנייהו דתנ' אשה את בנה ואשה את בעלה. ואיכא דאמרי נמי דאלו הוה תני האב את הבנים לא הוה לן למידק ולא בנות דהא נוחלין קאמר כלומר שהאב נוחל את הבן ובודאי הוא הדין שנוחל את הבת וכיון דאנוחלין דפתח ביה תנא ליכא למימר ולא בנו' לא דייקינן הכי אמנחילין. ו(כי) איכא דקשי ליה אמאי לא תנא אחי האב דכתיב בפרש' וניחא לי' דממשמוש נחלה נפק' לן אחי האב שהרי ממשמשת עד ראובן ותודה בה והרי אחין מן האב דנפקי לך נמי ממשמוש נחלה וקתני וניחא לן אי לא תנא אחין מן האב לאשמעינן מינה משמוש נחלה אלא מאחר דתנא האב את הבני' ואחין מן האב הרי בכלל זה יש אחין מן האב. ואי קשיא א"כ דממשמוש נחלה ידעינן אחי האב אחי האב דכתב רחמנא למה לי הא ממשמוש נחלה שמעינן להו. ואיכא למימר אי לא כתב רחמנא אחי האב משמוש נחלה למעלה לא ידעינן דהא אב לא כתיב' בהדיא ואחין י"ל מכח עצמ' הן באין ולא מכח אב אלא למטה הוא דנפקא לן מדכתיב ובן אין לו עיין עליו אבל למעלה לא ידעינן וכתב רחמנא אחי האב אבל במתני' ליכא למימר הכי. ועוד דתני והדר מפ' משמוש נחלה לקמיה אי נמי איכא למימר דכיון דכתיבי אחי האב בקרא בהדי' לא קתני מה שאין באחין דלא כתיב בהדיא אי מן האב אי מן האם ואם גופיה מדרש' אתי והא דקיימא ליה לתנ' דאב יורש את הבת ולא קא מפיק ליה מקרא משום דפשיט' ליה דמאי אולמיה דאב בנכסי הבן מבת אדרבה יפה כחו בבת שכן זכאי בכסף קדושי' ורשאי למוכרה לשפחות ושאר הדברים.