חידושי רבי עקיבא איגר על מסכת שבת צו.

מתני' המושיט (מרה"י לרה"י וקצת אורך רה"ר באמצע) חייב, והזורק פטור. שמצינו מושיט כיוצא בה למעלה מעשרה במשכן, מיהו מושיט למטה מי' י"ל דפטור, דלא מצינו מושיט למטה מי' במשכן. ובתוס' ריש פ"ק דמסכתין (דף ד' ע"א ד"ה אבל למעלה), כתבו להוכיח דמושיט חייב למטה מי' מדקאמר דרע"ק דפליג ומחייב בזורק, היינו למטה מי' ומטעם קלוטה אבל למעלה מי' ד"ה פטור, דלא ילפינן זורק ממושיט, ומדלא קאמר אבל למעלה מי' ד"ה חייב דילפינן זורק ממושיט, מוכח דמושיט למטה מי' חייב, ומש"ה לא הומ"ל הכי, דא"כ בזורק למטה מי' למה פטור לרבנן, נילף זורק למטה ממושיט למטה. ולי אין זו הוכחה, דהא אם נתפוס דלמטה מי' חייב במושיט ע"כ צ"ל אף דקיי"ל כרבנן דזורק ממושיט לא ילפינן דבעי דמי לי', מ"מ למטה מי' מלמעלה מי' ילפינן, דדמי יותר זה לזה, מדמינן זורק למושיט, וא"כ לא הומ"ל דזורק למעלה מי' לדברי הכל חייב דילפינן זורק ממושיט, דא"כ דזורק ממושיט ילפינן, כש"כ דלמטה מלמעלה ילפינן, וכיון דזורק למעלה מי' חייב, אמאי פטור למטה מי', אבל למה דקיי"ל דלא ילפינן זורק ממושיט, י"ל דה"ה נמי דלא ילפינן למטה מלמעלה, והוכחות התוס' צריך תלמוד גדול שמביא לידי הבנה:

במתני' מרה"י לרה"י ורה"ר באמצע רע"ק מחייב, (דקסבר רע"ק דלא בעי הנחה על מקום ד' על ד'). בריש מסכתין (דף ד') מקשה בגמרא ודלמא הנחה הוא דלא בעי, הא עקירה בעי, ופירש"י ז"ל דדייק מדלא מחייב רע"ק שתים א' משום הכנסה, וא' משום הוצאה, מוכח דבעי רע"ק עקירה ממקום ד'. וקשה לי על פירש"י דלמא הא דלא מחייב שתים משום דלא מחייב אתולדה במקום אב, וי"ל דלקמן בסמוך (דף צז ריש ע"ב) מקשה בגמרא למימרא דמחייב ר"י (מדמחייב שתים מרה"י לרה"י ורה"ר באמצע), אתולדה במקום אב, והקשה שם הר"ר פורת (בתוס' ד"ה למימרא) מנ"ל דמחייב אתולדה במקום אב דלמא הא דמחייב שתים, הוא כשנודע לו, וחזר ונודע לו, ותירץ הר"י דא"כ לא הי' ר"י משמיענו שום חידוש דחייב שתים, וקשי' לי, הא מ"מ יש חידוש דחייב שתים, דמיני' ידעינן דסבר ר"י דאפילו עקירה לא בעי ממקום ד', וי"ל דלק"מ, דהא אמרינן לא מחייב רבי אלא ברה"י מקורה, דכמאן דמליא דמי, ובזה אין חילוק בין הנחה לעקירה, ולפ"ז שפיר פירש"י ז"ל דמוכח מדלא קתני רע"ק מחייב שתים, היינו אף אם אינו מחייב אתולדה במקום אב, מ"מ משכחת דחייב ב' בנודע וחזר ונודע, ויהי' חידוש דאפילו עקירה לא בעי ממקום ד', אע"כ דבאמת עקירה בעי. מיהו בתוס' לעיל שם דחו פירש"י מכח קושי' זו, (אב"ה עי' לאאמ"ו ני' בכתביו חלק א'):