חידושי רבי עקיבא איגר על מסכת שבת עט:

גמרא א"ר דוכסוסטוס כותבין עליו תפילין תנן קלף כדי לכתוב פרשה קטנה שבתפילין (לענין שיעור שיחייב עליו בשבת משום הוצאה) קלף אין דוכסוסטוס לא [אלא בכדי לכתוב ב' פרשיות דמזוזה, וא"א דחזי לתפלין הו"ל לשיעורי בשיעור זוטא דתפילין]. קשה לי הא השתא ס"ל דתפילין כשר על שניהם קלף ודוכסוסטוס, ומזוזה רק על דוכסוסטוס א"כ שפיר משערינן בדוכסוסטוס למזוזה, כיון דהוא שכיח, דהרי א"א ליקח לזה קלף, ותפילין לא שכיח כיון דכותבין גם על קלף ואזלינן לקולא, והוי ממש כחלב [לעיל דף עח] דכל מילתא דשכיח ולא שכיח אזלינן בתר דשכיחא לקולא, ומפרש חלב שתיתו שכיח רפואתו כגון לשוף בו קילור לא שכיח שהרי אף המים ראוים לכך הילכך אזלינן בתר אכילתו ושיעורו כדי גמיאה אע"ג דקולא הוא שיש כאן שיעור גדול, וכן פריך שם בגמרא למה במים שיעורו כדי לשוף בו את הקילור והרי הרפואה אפשר נמי ביין א"כ הוי לא שכיח, ויש לילך לקולא בתר שתיתו דשכיח שאין אדם שותה יין לכל צמא כ"א לסעודתו.

תד"ה תפילין אגויל, כדמוכח ס"פ שמנה שרצים. היינו אף דמהתם לא מוכח אלא דבתפילין צריך עור מ"מ פשיטא להו לתוס' דמשמע מסוגיין דאין הפרש בין תפילין למזוזה אלא לענין דוכסוסטוס, אמנם לפ"ז לא הוצרכו לראי' מפ' שמונה שרצים דהא יש ראי' משמעתין, דעכ"פ אין כשר על נייר בשתיהן בתפילין ומזוזה דאל"כ איך אמרינן לימא מסייע תפילין שבלו כו' הא מורידים עושים דלמא מיירי בכותבים על נייר שאינו מחוק: