חידושי רבי עקיבא איגר על מסכת כתובות מט.

תד"ה ואימא הנ"מ היכא דלא הדרא לבי נשא וכו' ואע"ג דהיכא דנבעלה קים לן דלא הדרא. קשה לי איך שייך לומר בנבעלה דהדרא, הא מ"מ היא בעולה, וגם כשלא ניסת מעולם והיא ברשות האב ג"כ היא בחנק, ולומר בכוונתם דלמא קרא דהפרת נדרים צריך בבעולה דלא הדרא, ואכתי בחופה מנ"ל דלא הדרא, א"א לך לומר כן, דאדרבא לא לחדשו כלל החילוק דאשתני גופא, ונימא כיון דעכ"פ גלי קרא דבעולה דלא הדרא בהפרת נדרים ה"נ בנשואה דחופה ואייתר בית אביה ע"כ למסר:

גמרא אמר רבא ההוא כבר פסקה כו' כיון שיצאה שעה אחת כו'. וא"ת נהי דילפינן דאינה חוזרת לרשות אב מ"מ אכתי לא ידעינן דהיא בחנק דמ"מ תהא כיתומה שאין לה אב, ומ"מ היא בסקילה, ובתוס' הקשו כן, וי"ל דבאמת הדין כך הוא דאף במסר ואפילו בחופה הדרא והיא בסקילה, דמ"מ עתה היא ארוסה והוי כיתומה, אלא דהכי משני הש"ס, דע"כ בית אביה קאי למסר, דאלו לחופה ולאורויי דלא הדרא, א"כ כש"כ דבהפרת נדרים לא הדרא ומוכח ע"כ דקרא דהפרת נדרים למסר, נשמע דמסירה הוי כחופה וא"כ ממנ"פ מוכח דבמסר היא בחנק, אי משום דבית אביה קאי למסר וקרא דהפרת נדרים ללא הדרא, או דבית אביה קאי לחופה דלא הדרא, ומוכח דקרא דהפרת נדרי' קאי למסר וילפינן מהפרת נדרים דמסר הוי חופה אבל באמת זה י"ל דקרא דהפרת נדרים אתיא ללא הדרא, וקרא דלזנות בית אביה אתיא למסר, ובהפרת נדרים דידעינן דבחופה לא הדרא ממילא ה"ה מסר, כיון דלמדנו מנערה המאורסה דמסירה הוי נישואין, ולענין סקילה באמת אפילו בחופה הדרא, דמ"מ היא כיתומה מאורסה, ובתוס' דחקו בזה הרבה, ובל ידעתי על מה:

גמרא דתניא מצוה לזון את הבנות קו"ח לבנים דעסקי בתורה דר"מ. י"ל דנ"מ באין לו רק לזון לאחד דלר"מ בנות עדיפי וזן אותן ולר"י בנים עדיפי וזן אותם.