חידושי הרי"מ על קידושין ז:

גמ' בעי רבא חצייך בפרוטה וחצייך בפרוטה מהו כו'. והקשו הפ' מאי מספקא לי' כיון דהוא גזירת הכתוב דלחצאין אינה מתקדשת א"כ למה נאמר דזה לא מיקרי כולי' כיון דהתורה לא מיעטה רק חצי אשה וזה קידש כולה. ונראה דהנה יש להקשות לפי מאי שכתב הרשב"א ז"ל שהקשה למה באמת למאי דאמרינן דבהתקדשי לי לחציי מקודשת משום דכוונתו הי' אי בעינא למינסב אחריתא נסיבנא א"כ למה לי קרא איש למעוטי חצי איש הא לא משכחת לה כלל חצי איש ותירץ דאתי למעוטי היכא שאומר בפירוש שכוונתו לקדש אותה לחציו ולחציו השני לא תהא מקודשת ואין כוונתו למינסב אחריתא דבכה"ג אינה מקודשת וע"ז אתי קרא דאיש למעוטי חצי איש בפירוש ע"ש דס"ד דמקודשת להחצי' שקידש וקמ"ל קרא דאינה מקודשת כלל ע"ש:

והנה יש להקשות על דבריו לפמ"ש בש"ס (יבמות דף מ"ה ע"ב) דחציו עבד וחציו בן חורין אם קידש אשה אסור לבעול אותה דאצד עבדות אינם תופסין הקדושין ואינה מקודשת רק לצד חירות וא"כ אתי צד עבדות ומשתמש באשת איש ע"ש וא"כ הכא בלא הקרא דאיש למעוטי חצי האיש הוי ס"ד דמקודשת להחצי שקידש ולחציו השני אינה מקודשת וא"כ נראה דממילא אסור לבעול אותה דהצד השני שלא קידש אותה אתי ומשתמש באשת איש כיון שמקודשת לחציו השני והנה הכא לרבא קיימינן ורבא סבר בקדושין דף (נ"א ע"א) דקדושין שאין מסורין לביאה לא הוי קדושין וכתבו התוס' שהקשו בכל חייבי לאווין אמאי תפסי הקדושין הא אין מסורין לביאה ותירצו דהתם אין איסור הביאה בא ע"י הקדושין דגם קודם הקדושין הי' אסור לבעול אותה אבל היכא שבא איסור הביאה ע"י הקדושין הוי קדושין שאין מסורין לביאה ולא הוי קדושין לרבא וא"כ הכא דע"י הקדושין שקידשה לחציו נאסר לבעול אותה מחמת דמשתמש באשת איש וא"כ לא הוי קדושין כלל וא"כ קשה לרבא למה לי קרא דאיש למעוטי קידש לחציו בפירש הלא בכה"ג בל"ז לא הוי קדושין דכיון דנימא דמקודשת רק לחציו א"כ הוי קדושין שאין מסורין לביאה כמ"ש ולא הוי קדושין כלל ולמה לי קרא למעוטי חצי איש בפירוש:

אמנם י"ל דצריך שפיר קרא כיון דאם נימא הטעם דלא הוי קדושין מחמת דהוי קדושין שאמ"ל כמ"ש א"כ אם קדשה לשני חציי או שאומר לחציי בפרוטה ולחציי השני ג"כ בפרוטה שפיר מקודשת דהוי מסורין לביאה כיון שקידשה לכולה ומותר לבעול אותה ולכך אתי קרא למעוטי חצי איש וממילא גם בכה"ג אינה מקודשת דאינה מתקדשת לחצאין כלל כמו שמקדשה חצייך בפרוטה וחצייך בפרוטה. אך נימא דגם באשה מקודשת בחצייך בפרוטה וחצייך בפרוטה ממילא קשה כנ"ל. והנה עוד יש לישב קושיא זו למאי דאמרינן בגיטין דבעי אם קדשה חוץ מפלוני לא תהא אסורה אי הוי קדושין או לא אם ילפינן ויצאה והיתה ולא הוי קדושין כמו בגט או לא ילפינן ומקודשת ועלתה בתיקו ולא איפשיטא ע"ש א"כ אם נימא דמקודשת בכה"ג ג"כ א"ש הכא דמשכחת לה שקידשה לחציו רק שאמר שלחציו השני לא תהי' אסורה א"כ הוי שפיר קדושין המסורין לביאה שאינה אסורה לחציו השני ולכך איצטרך קרא דאעפ"כ אינה מקודשת דלחציו לא הוי קדושין ואם נימא דאם מקדשה חוץ מלפלוני לא הוי קדושין א"כ ליכא לשנויי הכא הקרא בכה"ג דאם כן לא הוי קדושין כלל וא"כ ע"כ צ"ל בקדשה לשני חציי דבכה"ג לא הוי קדושין שאין מסורין לביאה כנ"ל ומוכח דלשני חציי ג"כ מיקרי לחצאין ואינה מקודשת כנ"ל. וא"כ ממילא מיושב קושיא הנ"ל דמיבעיא לי' שפיר כמו האיבעיא דהתם דאי נימא דילפינן ויצאה והיתה וגם בקדושין אינה מקודשת אם קדשה חוץ לפלוני א"כ ממילא מוכח בקדשה לשני חציי דאינה מקודשת ואי אמרינן דלא מקשינן הוי' ליציאה ומקודשת בחוץ לפלוני ממילא לא מוכח בשני חציי דהוי לחצאין כנ"ל וא"ש דמיבעיא לי' גם בשני חצייך או חצייך בפרוטה וגם חצייך השני בפרוטה והיינו האיבעיא דהתם כנ"ל וא"ש:

ובאמת צ"ע גם אר"י דאמר חצי עבד ובן חורין שקידש הולד ממזר משום דצד עבדות משתמש באשת איש וקשה הא רב מספקא לי' אי קדושין שאין מסורין לביאה הוי קדושין או לא וא"כ אמאי הוי ממזר ודאי הא אם קדושין שאין מסורין לביאה לא הוי קדושין אינה אשת איש כלל ואף אי נימא דקדושין שאמ"ל הוי קדושין מ"מ לפמ"ש הרשב"א ז"ל (קדושין דף נ"א) דדוקא היכא דאינה מסורה לביאה מספק אז הוי קדושין אבל היכא דאין מ"ל באיסור ודאי כמו בשתי אחיות כ"ע מודים דלא הוי קדושין וא"כ קשה הא הכא אסור בודאי לבעול אותה ואמאי הוי ממזר הא לא הוי קדושין כלל ע"ש. ויש לישב ואין להאריך:

חצייך בחצי פרוטה כו' ואת"ל מונה והולך הוא משום דאין מתקדשת בחצי פרוטה חציך בפרוטה כו' חצייך למחר בפרוטה מהו כו'. ופסקו הפוסקים דהני את"ל הילכתא נינהו ורק בחצייך בפרוטה למחר עלתה בתיקו וגם אם אמר חצייך בחצי פרוטה למחר ג"כ מקודשת דודאי מונה והולך דאין אשה מתקדשת בחצי פרוטה ע"ש בפוסקים הנה המהרי"ט ז"ל לעיל ב' ע"ב דאמר הש"ס אי הוי תני האיש קונה ה"א דמתקדשת בע"כ וכתב המהרי"ט דה"א דמקודשת מספק ולכך לא תני האיש קונה ע"ש והקשו המפ' למאי דאמר שמואל לקמן קדשה בתמרה אפילו עומד כור תמרים בדינר מקודשת דחיישינן שמא שוה פרוטה במדי כו' ופריך הש"ס ממתני' דקתני בשוה פרוטה ומשני דמתניתין לא איירי בקדושי ספק ולכך תני בשוה פרוטה דליהוי קדושי ודאי ע"ש וא"כ קשה ליתני האיש קונה וא"ל כמו דמשני דה"א דמקודשת בע"כ מספק הא לא איירי בקדושי ספק דאי איירי בקדושי ספק למה תני בשוה פרוטה הא גם בפחות מקודשת מספק כנ"ל ע"ש:

ונראה לישב דהנה הרמב"ם ז"ל פוסק דבדבר שאינו מתקיים שאינו יכול להוליכו למדי אינה מקודשת בפחות מפרוטה והקשו הפוסקים דא"כ מאי פריך הש"ס ממתניתין דקתני בשוה פרוטה דלמא איירי מתניתין בדבר שאינו מתקיים ולכך בעי דוקא שוה פרוטה ע"ש. ונראה לישב דהנה תוס' ד"ה בדינר הקשו אמאי תני לה במס' עדיות גבי קולי ב"ש וחומרי ב"ה הא אם קבלה קדושין מאחר הוא בהיפך חומרא לב"ש וקולא לב"ה ותירצו דלאו להכי איתשל וכתב בס' עצמות יוסף דלא תני רק מה דהוא נ"מ אצל בעל זה הראשון אבל לענין מקדש אחר לא איתשל כלל ואצל מקדש זה ליכא נ"מ בהיפך דליהוי חומרא לב"ש ע"ש. ויש להקשות למאי דאמרינן הכא דאם קדשה חצייך בחצי פרוטה היום וחצייך בחצי פרוטה למחר מקודשת משום דודאי מונה והולך הוא כיון דאין אשה מתקדשת בחצי פרוטה ולא מיקרי לחצאין ומקודשת אבל אם מקדשה חצייך בפרוטה היום כו' אינה מקודשת כיון דאשה מתקדשת בפרוטה הוי לחצאין ע"ש וא"כ קשה דגם אצל מקדש זה הראשון איכא נ"מ דליהוי מחומרי ב"ש כו' כגון דקידשה חצייך בחצי דינר היום וחצייך בחצי דינר למחר וא"כ לב"ש מקודשת דודאי מונה והולך הוא כיון דאין אשה מתקדשת בחצי דינר לא פסקה ולא הוי לא ומקודשת ולב"ה דמקודשת בפרוטה א"כ לאו מונה והולך הוא דגם בחצי דינר מקודשת וממילא אינה מקודשת דהוי לחצאין וא"כ איכא נ"מ דהוי מחומרי ב"ש וקולי ב"ה גם אצל מקדש הראשון וקשה קושית תוס' הנ"ל:

אמנם יש לישב דהנה המפ' הקשו אמאי בחצייך בחצי פרוטה אמרינן דודאי מונה והולך הוא משום דיודע שאין קדושין בחצי פרוטה הא למאי דאמר שמואל דאף בפחות משוה פרוטה מקודשת מספק א"כ לא שייך אדם יודע כיון שגם בפחות מפרוטה מקודשת ותירצו דאף דמקודשת בחצי פרוטה מ"מ כיון דפחות משוה פרוטה לאו ממון הוא לענין כל הדברים ממילא ודאי אינה מקדשה בפחות מפרוטה ולכך אמרינן דודאי מונה והולך הוא ע"ש:

ולפ"ז מיושב דלב"ש היכא דמקדשה חצייך בחצי דינר כו' ג"כ אינה מקודשת דלא אמרינן מונה והולך דלא שייך אדם יודע שאינה מקודשת בחצי דינר כק' המפ' הנ"ל כיון דגם בחצי דינר מקודשת מספק שמא שוה דינר במדי ממילא לא שייך אדם יודע כו' והכא לא שייך תירוצם כיון דבאמת חצי דינר הוי ממון לענין כל הדברים רק לענין קדושין סברי ב"ש דאינה מקודשת פחות מדינר קדושי ודאי רק ספק וא"כ ממילא לא שייך אדם יודע כנ"ל ולא אמרינן מונה והולך ואינה מקודשת בחצייך בחצי דינר אף לב"ש ולא הוי חומרא לב"ש ומיושב שפיר קושיא הנ"ל כמ"ש. ולפ"ז מיושבים שפיר דברי הרמב"ם ז"ל דפוסק בדבר שאינו מתקיים דאינה מקודשת ולא קשה קושייתם דמאי פריך הש"ס לוקמי מתניתין בכה"ג. ז"א דאי איירי מתניתין בדבר שאינו מתקיים קשה כנ"ל דמשכחת לה חומרא לב"ש בחצייך בחצי דינר דשפיר מקודשת לב"ש דאמרינן מונה והולך הוא כיון דאינה מתקדשת כלל בחצי דינר אף מספק דאיירי בדבר שאינו מתקיים וע"כ דאיירי בדבר המתקיים ולא איתשל לענין דבר שאינו מתקיים דהוא דבר אחר כמ"ש בס' ע"י ע"ש ופריך שפיר ממתניתין כנ"ל וא"ש דברי הרמב"ם ז"ל כנ"ל:

ולפ"ז מיושב ממילא קושית מפ' הנ"ל שהקשו על מהרי"ט ז"ל דמקודשת בע"כ מספק דא"כ ליתני גם בפחות מפרוטה כנ"ל. ולמ"ש א"ש דאי נימא דמקודשת בע"כ ממילא י"ל דאיירי בדבר שאינו מתקיים כנ"ל וא"ל כמ"ש דא"כ משכחת חומרא לב"ש בחצייך בחצי דינר ז"א דהנה לעיל פריך הש"ס אמאי אינה מקודשת אם קדשה לחצייך נימא דניפשטי קדושי בכולהו כמו ברגלה של זו עולה ומשני דהכא דעת אחרת דבשלמא התם אינו תלוי בדעת המוקדש משא"כ הכא תלי' גם בדעתה ולכך לא פשטה קדושין בכולה ע"ש וא"כ למאי דנימא הכא דאשה מתקדשת בע"כ א"כ ממילא גם באשה פשטה קדושין בכולה דאינו תלוי בדעתה כנ"ל וא"כ גם בחצייך מקודשת לי היא מקודשת וממילא לא משכחת לה חומרא לב"ש וקולא לב"ה ושפיר י"ל דאיירי בדבר שאינו מתקיים ואינה מקודשת כלל אף מספק בפחות מפרוטה ושפיר י"ל דאיירי בקדושי ספק כנ"ל וא"ש: