חידושי הרמב"ם על ראש השנה כה.

מעשה שבאו שנים ואמרו ראינוהו שחרית במזרח וערבית במערב אמר רבי יוחנן בן נורי עידי שקר הם. צריך אתה לידע למה פסלם רבי יוחנן בן נורי ולא קבלם, כבר פירשנו למעלה שבסוך החדש הירח עולה שחרית במזרח מפני שהוא קודם השמש שעדיין לא נתקבץ עמה ולאחר המולד כשיתקבץ עמה ויזוז מעליה נראה ערבית במערב בראש ההר, וכבר פירשנו שבזמן שתתקרב הלבנה מן השמש ולא יהיה ביניהן אלא מהלך י״ח שעות אינו נראה בארץ ישראל וכדאמרינן לדידכו שית מחדתא וי״ח מעתיקתא. ולפי שבאו אלו ואמרו ראינוהו שחרית במזרח פירוש יום כ״ט שמענו מעדות זו כי עדיין לא קרב הירח מן השמש אלא מהלך י״ח שעות היה ביניהן שאלמלא היה ביניהן פחות מכן לא היה נראה כדאמרינן די״ח מעתיקתא מיכסי לבני ארך ישראל נמצא המולד של חדש זה על פי עדות זו בליל שלשים מפני שמהלך י״ח שעות היו ביניהן ובין השמש בצפרא ביום כ״ט נמצא מהלך י״ב שעות של יום כ״ט ושש שעות מליל שלשים הרי י״ח שעות ואחר יקבץ עם השמש ויהיה המולד הילכך אי אפשר שיראה ליל שלשים מפני שבשש שעות בליל שלשים שמענו מעדות זו שקדם חצות היה המולד ובשש שעות מיום כ״ט היה המולד ומשום הכי נראית ערבית במערב אחר שש שעות מן המולד וכדאמרינן לדידהו שית מחדתא וכדתניא נולד קודם חצות בידוע שנראה סמוך לשקיעת החמה ובזמן שהיה המולד קודם נמצא שחרית בינו ובין השמש מהלך שש שעות דהא בשש שעות נקבץ עם השמש ומשום הכי נראית ערבית. ובזמן שלא יהיה בינו ובין השמש אלא מהלך שש שעות ויקבץ עם החמה אי אפשר שיראה בארץ ישראל לא קודם שיקרב מן השמש בי״ח שעות וכדאמרינן לבני ארץ ישראל מכסי שית מחדתא וי״ח מעתיקתא. נמצאת עדות מכחשת זו את זו אם אמרו שבשחרית ראו אותו מהלך י״ח שעות היה בינו ובין השמש ואי אפשר שיראה ערבית שעדין לא נקבץ עם השמש עד חצי הלילה ובשש שעות מליל שלשים יהיה המולד. ואם אמרו שראוהו ערבית בחצות היום המולד ומשום הכי נראה ואי אפשר יום כ״ט בשחרית דהא בשש שעות המולד. ואי אפשר שיראה בארץ ישראל משיקרב לשמש ולא יהיה ביניהן אלא שש שעות נמצאת עדות מכחשת ומשום הכי לא קבלם רבי יוחנן בן נורי. וקבלם רבן גמליאל ומשום שקבלם נתן טעם לדבריו ואמר תדע למה קבלתים אני מקובל מבית אבי אבא פעמים בא בארוכה פעמים בא בקצרה פירוש פעמים שבא בדרך ארוכה ופעמים בדרך קצרה. צריך אתה לידע שהירח עם חמשת ככבים שהם שבתאי צדק מאדים ככב נגה אינם מהלכין בדרך השמש כלומר מכוונים כנגדם כגון שני אנשים שרצים זה אחר זה ופניו של אחד מכוונים כנגד ערפו של שני אינו מהלך הככבים כן מפני שכל גלגל וגלגל מגלגלי הככבים מכוונים זה כנגד זה וקורין למקום ראש ולאחר זנב. וזה היא צורת כל גלגל מהם [*כ]

ובזמן שיהיה אחד מן הככבים באחד משני מקומות שצרנו בגלגל בראש או בזנב נמצא מכוון כנגד השמש בגלגל שלו אינו נוטה לא לכאן ולא לכאן ובזמן שיזוז הירח או אחד מן הככבים מעל אחד משני המקומות הללו שהן ראש וזנב שקורין בלשון ערבי מתת מעאל אל אפלאך, ופירוש הדבר קבוץ הגלגלים נמצא נוטה מעל השמש לצפון ולדרום כמו שתראה מן הצורה והוא שקורין בלשון ערב אל ככב, אבל השמש אין לה קבוץ גלגלים, ויש חדשים שיהיה הירח בלילה ראשונה מן החדש במקום קבוץ גלגלים ותראה אותו מכוון לפניה והיא שוקעת והוא כנגדן מכוון, ויש נמי חדשים שיהיה בלילה ראשונה מן החדש רחוק מעלה לצפון או לדרום ותראה שוקעת במקום ההוא והוא נראה במקום מעלה לצפון ולדרום, ויש נמי חדשים שיהיה ביניהם ריחוק הירח מקבוץ הגלגלים כי יהיה רחוק מעל השמש ולפי קירוב מקבוץ הגלגלים יהיה קרוב מן השמש, וכן נמי בסוף החדשים יום כ״ט פעמים שיהא באותו יום בקבוץ הגלגלים או קרוב מקבוץ הגלגלים ונמצא מכוון כנגד השמש, ופעמים שיהיה יום כ״ט רחוק ממקום קבוץ הגלגלים ונמצא נוטה מעל השמש לצפון ולדרום. ובזמן שיהיה הירח במקום קבוץ הגלגלים מכוון כנגד השמש הוא בדרך קצרה, ובזמן שיהיה נוטה מעל השמש לצפון ולדרום הוא בדרך ארוכה. ואחר שפירשנו כיצד הוא בדרך ארוכה וכיצד הוא דרך קצרה אנו מפרשין דברי רבן גמליאל וכיון שקבלם אמרו שהמולד בחצות היה ומשום הכי נראה ערבית במערב אחר שש שעות כמו שפירשנו בכמה מקומות. וזה שאתה תמה אם בחצות היה כיצד נראה שחרית במזרח והא אין ביניהן אלא מהלך שש שעות ואנן קיימא לן די״ח שעות מכסי לבני ארץ ישראל מעתיקתא פעמים בא בארוכה פעמים בא בקצרה, פירוש בזמן שיהיה הירח בקבוץ גלגלים שלו והוא מכוון כנגד השמש כגון זו [*כא]

הוא דמכסי תמני סרי שאור השמש שולט בו ומכסהו ואינו נראה אבל אם בא בארוכה ויהיה נוטה מעל השמש לצפון או לדרום אבל אין בינו ובין השמש אלא מהלך שש שעות נראה מפני שנוטה הוא מעל כשמש כגון זו [*כב]

בחדש זה בא בארוכה ומשום הכי קבלתי אותם.

מאי טעמא דכתיב "עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו" (תהילים קד:יט) ירח לא ידע מבואו כבר פירשנו שהשמש אין לה קבוץ גלגלים ואינו נוטה מעל גלגל המזלות לא לצפון ולא לדרום אלא בנטיית גלגל המזלות נטייתה ובדרך גלגל המזלות מהלכת אבל הירח פעמים נוטה פעמים אינו נוטה כמו שפירשנו ועוד אותן שנוטין ואינן נוטין אינן יודעין כגון שתאמר בחדש פלוני הוא בא בארוכה ובחדש פלוני הוא בא בקצרה אלא פעמים שיבא בארוכה בתשרי ובקצרה בטבת ופעמים שיבא בקצרה בתשרי ובארוכה בטבת.

רבי חייא חזייה לסיהרא דקאים בצפרא דכ״ט. האי ראיה דרבי חייא כאותה ראיה עצמה שאמר מעשה שבאו שנים ואמרו ראינוה שחרית במזרח וערבית במערב ולפי נמי שהיה המולד באותו חדש בחצות היום שומרין אותו שיראה שקיעת החמה לערב מפני שנולד קודם חצות וחזא יתיה דקאים בצפרא שדא ביה קלא ואמר ליה לאורתא מקדשינן לך ואת קאים הכא כלומר אנו מדמין שהמולד בחצות ולאורתא תראה וכבר נתכסית ואין אתה נראה מפני שאין בינך ובין השמש אלא שש שעות בלבד והנה אתה נראה ועדיין לא קרבת מן השמש על אותו הדרך שפרשנו למעלה. זיל איכסי כלומר קרב מן השמש יפה יפה ואיכסי כי היכי שיהיה המולד בחצות, ודברים אלו לא מפני שמועילין אמרן אלא על דרך משל. ואמר ליה לרבי חייא זיל עיין טב וקדשה כלומר אל תתמה מפני שראית אותו שחרית שמא בארוכה הוא בא וכמעשה שהיה ומשהמולד קודם חצות איפשר שיראה ערבית. עיין טב לאורתא עד דתחזיה יתיה ושלח ליה סימנא כמו שנמשל בו דוד מלך ישראל קיים ונראה.

אין חדשה של לבנה פחות מכ״ט יום ומחצה ושני שלישי שעה וע״ג חלקים. פירוש משעה שיתקבץ השמש עם הירח עד שיתקבצו שנית כ״ט יום ומחצה ושני שלישי שעה וע״ג חלקים וכשתבקש דבר זה לפי דקדוק החשבון נמצא הדבר אינו אלא ליתר מחשבון זה נקבצין.

סליק פרק אם אינם מכירין