חידושי הרמב"ם על ראש השנה יא:

רבי אליעזר אומר אותו היום שבעה עשר במרחשון היה יום שמזל כימה שוקע ביום . צריך אתה לידע צורת הרקיע והמזלות ומהלך השמש בכל חדש וחדש ובכל מזל ומזל ואחר כך תבין (כיצד) מזל כימה שוקע בי״ז במרחשון. וצריך אתה לידע שהמזלות שנים עשר כנגד י״ב חדש ואלה שמותם טלה, שור, תאומים, סרטן, אריה, בתולה, מאזנים, עקרב, קשת, גדי, דלי, דגים. והשמש מהלכת חדש בכל מזל ומזל שלשים יום בכל מזל כנגד שלשים מעלות, שבכל מזל מעלה אחת בכל יום לפי (קירוב) החשבון אבל לפי דקדוק החשבון מהלכת בכל מזל ומזל שלשים יום ועשר שעות וחצי שעה, נמצאת מקפת שנים עשר מזלות בשס״ה ימים וששה שעות וזאת היא שנת החמה. והשמש בחדש ניסן בטלה, אייר בשור, סיון בתאומים, אב באריה, אלול בבתולה, תשרי במאזנים, מרחשון בעקרב, כסלו בקשת, טבת בגדי, שבט בדלי, אדר בדגים. וזה שאמרנו שהשמש בניסן בטלה אייר בשור וכן שאר החדשים לאו למימרא שבכל שנה ושנה כן הוא שבראש חדש תהיה השמש במעלה ראשונה ממזל טלה ותהלך כל החדש בכל המזל (וכן שאר החדשים לא) אלא יש שנים שאין השמש מגעת לטלה עד כ׳ בניסן או עד שנים ועשרים [באדר שני] (וכן נמי יש שנים שתגיע למזל טלה בכ״ה באדר שני) וכן נמי יש שנים שאין מגעת למזל מאזנים עד כ״ו [בחדש אלול] (בתשרי וכן נמי יש שנים שתגיע למזל מאזנים בכ״ט אלול) וכן נמי יש שנים שלא תגיע למזל מאזנים עד שלשה ימים במרחשון. וכן כל חדש וחדש לפי שאין חשבון לבנה שהוא חשבון חדשים וחשבון שנת החמה שהוא חשבון מזלות יוצאין כאחת ששנת החמה שס״ה יום ושש שעות וחשבון שנת לבנה שנ״ד יום ושמנה שעות ותתע״ו חלקים מאלף ושמנים חלקים בשעה. ולפיכך אין החשבון יוצא כאחד ששנת החמה יתירה על שגת הלבנה עשרה ימים וכ״א שעות ור״ד חלקים. מיהו כיון שרוב השנים חמה בניסן במזל טלה בין בסוף החדש בין באמצע בין בראש וכן באייר בשור וכן בכל החדשים קורין החדשים על שם המזלות ואנו אומרים טלה לניסן שור לאייר תאומים לסיון וכן בכל חדש וחדש כמו שפירשנו. וצריך אתה לידע שהמזל שתהיה בו השמש והמעלה שבה השמש היא עולה תחלת היום מהמזרח ומעלה שכנגדה במזל שביעי שוקעת במערב כגון אם היתה מעלה עשירית ממזל טלה עולה מן המזרח באותה שעה מעלה עשירית ממזל מאזנים שהיא שביעית לטלה שוקעת במערב ובזמן שמעלה עשירית ממזל טלה באמצע רקיע מעלה עשירית ממזל מאזנים שוקעת תחת הארץ כנגד התהום וכן נמי בזמן שמזל מאזנים עולה מן המזרח מזל טלה שוקע במערב ובזמן שמזל מאזנים באמצע הרקיע למעלה על הארץ מזל טלה שוקע תחת הארץ כנגד התהום וכן נמי בזמן שמזל שור עולה מן המזרח מזל עקרב שוקע במערב ובזמן שמזל שור באמצע הרקיע למעלה על הארץ מזל עקרב שוקע תחת הארץ למטה וכן נמי בזמן שמזל עקרב עולה מן המזרח מזל שור שוקע (במערב ובזמן שמזל עקרב באמצע הרקיע למעלה על הארץ מזל שור שוקע) תחת הארך כנגד התהום. ועל הסדר הזה הם שנים עשר מזלות (כל) מזל שיעלה מן המזרח שביעי לו שוקע במערב וכל מזל שיהיה באמצע הרקיע למעלה על הארץ שביעי לו למטה מן הארץ כנגד התהום. וצריך אתה לידע שהמזלות בגלגל תשיעי ותחת גלגל התשיעי הגלגל השמיני (בו) [אלו] הכוכבים הקבועים והם שקוראין אותם בלשון ערבי (אל כוכב אלי בבוטת) [לבוכא עאת]. ומן הכוכבים האלו שבמזל השמיני כ״ח כוכבים כנגד שנים עשר מזלות מכוונים כנגדם מחולקים עליהם וכל כוכב מהם נקרא מחנה ויש שם מחנה שיש בה שלשה כוכבים כאחד ויש שם מחנה שיש בה ארבעה וחמשה כוכבים וששה. ואלו היינו צריכים לצורתם היינו צרים אותם והם מכוונים כנגד המזלות שתי מחנות ושליש מחנה לכל מזל ומזל והם שקוראים אותם בלשון ערבי (אל מאנזל) [אל מחל] ומחנות אלו אין אנו יודעים שמותם בלשון ערבי ואין אנו יודעים שם אחד מהם חוץ מכימה והוא במחנה השלישית למחנות שהיא מכוונת כנגד ראש מזל טלה והוא שקורין (אותה) בלשון ערבי (תתה) [תריה] ונמצאת מחנה כימה מכוונת בין מזל טלה ומזל שוב שלישית למזל טלה ושני שלישיה למזל שוד. ובשבעה עשר במרחשון השמש במזל עקרב בי״ז מעלות בו וקיימא לן דבאמצע היום נכנס נח לתיבה כדכתיב "בעצם היום" (בראשית ז:יג) ותניא בספרי (דברים שלז:א) [וידבר ה׳ אל נח] בעצם היום הזה עד שאמר המקום הריני מכניסך לתיבה בחצי היום וכל מי שאפשר (בידו) למחות יבא וימחה וקיימא לן שלא נכנס (נח) לתיבה עד שהתחיל המטר [ודחפוהו המים] כדכתיב "מפני מי המבול" (בראשית ז:ז). ואמרו נח מקטני אמנה היה שנאמר "מפני מי המבול" שלא נכנס עד שהתחיל המטר. הא למדת שבאמצע היום ירד המבול ובאמצע היום [נכנס ו]השמש באמצע הרקיע והשמש היתה באותו היום במזל עקרב באמצע המזל כמו שפרשנו למעלה. והנה אנו צרים צורת גלגל אחד ובו שנים עשר מזלות והוא גלגל המזלות (והשמש בתוך מזל עקרב) [ובו השמש בתוך ובו מזל עקרב] והגע בעצמך כאלו בתוך המזל (היא) כדי שיתבאר לך למראית העין. וגלגל אחר תחתיו ובו כ״ח מחנות כמו שפירשנו למעלה והוא גלגל הכוכבים הקבועים. והנה אנו צרים מזל כימה מכוון בין טלה לשור. וזו היא צורת הרקיע והארץ ומזל עקרב באמצע הרקיע למעלה ומזל שור שבו כימה שוקע תחת הארץ כדי שיתבאר [לך] למראית העין [*א].

(ולמראית העין) יתבאר לך מצורה זו שבזמן שמזל עקרב באמצע הרקיע מזל (שור) שבו כימה שוקע תחת הארץ.

ור׳ יהושע אומר אותו היום שבעה עשר באייר היה. כבר פירשנו למעלה שבאייר השמש במזל שור שבו כימה הלכך באייר שהשמש במזל שור באמצע היום כשהיא השמש באמצע הרקיע כימה נמי למעלה ודבר פשוט הוא.