חידושי הרד״ל על ויקרא רבה יב

(א) לשון נקי הוא כדכתיב כיס כו'. עמ"כ וכי"ב בקה"ר פ"א פי' מצא עסוקין בריבה א' וא"ל לא כן כתיב כים כו' ע"ש:

(ב) כשושנה אדומה כו'. רומז למ"ש בכהש"ר פ"ז (וכן בסנהדרין לז) סוגה בשושנים שאומרת לו כשושנה אדומה ראיתי ופירש ומושלו בסייג של שושנים הגודר בעד המשל כערמת חטים וכי יתן עינו בכוס פורץ גדר השושנים ויתהלך במישרים:

(ג) אם ת"ח הוא סוף שמטמא כו' ומטהר כו' ר"ל ז"ש בסיפא ולבך ידבר תהפוכות:

(ד) ביתיה מישרה ר"י ב"ר רדיפא כו' ושותה בהן יין מה הדין קדירא כו' בטמיתיה א"ר אחא כו' כצ"ל פי' שתחלה מוכר קדרות נחושת ואח"כ אף קדרא דחספא ועבד ביתא מישרים בלי שום כלים:

(ה) שתי א"ל עשרה קסטין כו'. דרש הלמוני לשתי תיבות הל מוני הוללים אותו במנין הכוסות ובל יודע:

(ו) למי שאינו עמל בד"ת. דרש למי שיח למי ששח דברים בטלים ואינו עוסק בד"ת והוא תשובה על למי אבוי ואח"כ חוזר לדרוש למי מדינים בע"א כפשטיה דקרא:

(ז) בין אדם לחוה למיתה. כ"ה בילקוט משלי ואתיא כמ"ד בב"ר חוה ראשונה חזרה לעפרה ועיין בנשא רבא נ"א:

(ח) תני חזקיה נעשו ד"ת כו'. דב"ר פ"ח:

(ט) שמהן גופנא כו' ע' ערוך ע' תלת נ"א בזה (הר"מ ברלין):

(י) א"ר הלל כזה שהוא עובר כו' איכה פ"ב אותח':

(יא) וכנס אלף משבטו בילקוט ירמיה הגי' פ' אלף:

(יב) והיתה מסטרתו לכאן כו'. כצ"ל וכ"ה הלשון באסתר רבה פ"ד ובירוש' פ"א דפיאה ובקדושין ובכ"מ:

(יג) ויאמר כמו שאמר מי ה'. אפשר למואל (דלעיל) דרש למי (ו' במקום יו"ד) וע' במ"ר פ"י: