עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › חידושי הרד״ל על קהלת רבה

חידושי הרד״ל על קהלת רבה ח

Chiddushei HaRadal on Kohelet Rabbah 8 · חידושי הרד״ל על קהלת רבה · free full Hebrew text

A commentary on קוהלת רבה ח (Kohelet Rabbah 8).

Open in the reader →

(א) שפרש תורה למשה. עי' מ"כ שכ"ה הגי' בפ' חוקת. ועי' אב"ע שכתב מלת פשר הוא היפוך מן פרש:

(ב) חתם תכנית מלא חכמה ומי יודע כו' כצ"ל:

(ג) שינה עוז פניו וטרדו מג"ע. כמ"ש משנה פניו ותשלחהו. ועי' ב"ר ר"פ ט"ו:

(ד) ניתן עליהם מזיו שכינה. בפסיקתא דפרשת פרה מביא ע"ז מקרא (דיחזקאל ט"ז) ויצא לך שם בגוים ביפיך כליל הוא בהדרך אשר שמתי עליך:

(ה) נעשו שנואים להקב"ה כצ"ל:

(ו) ר"ח הוי יתיב מתני כו'. פסיקתא שם וירושלמי נזיר פ"ה ה"א (ע"ש שיש שם ט"ס):

(א) ועל דברת לא יהיה כו'. ר"ל מ"ש בדבור זה עצמו של אנכי לא יהיה לך (שנאמר עמו בדבור אחד כמ"ש בירושלמי פ"ג דנדרים) ע"ז שבועות כו'. ועי' בריש פסיקתא שניה דעשרת הדברות (שהיא מתחלת אני פי מלך שמור):

(א) מלך שלטון ומי יאמר לו מה תעשה א"ר בון כתיב כצ"ל:

(א) שהיתה עסוקה במצות ביעור חמץ. דרש שומר מצוה כד"א ושמרתם את המצות ודרשו במכילתא את המצות שלא יחמוצו ואותו פרק זמן ביעור חמץ היה. ובילקוט מסיים ולא היתה יודעת ברעתו של המן אבל ומרדכי ידע:

(א) ברם תמן דינא. ז"ש ומשפט כי רעת כו':

(א) קרוב לנ"ב פעמים כתיב והמלך כו'. אג"ב פל"ד אדר"ע בסופו:

(א) ואם בצדקיה בן כנענה. ס"ל שזהו שנגע בקבר אלישע וכן פירש"י (בחולין ז'). אבל בפדר"א פל"ד אמרו שהיה שלום בן תקוה עמש"ש בס"ד בביאורו:

(ב) א"ר לוי כל ימי רשע כו'. תנחומא יתרו סי' א':

(ג) ע"י שהלכו כו' בתי כנסיות. כמ"ש בשבת (ל"א) שהיה עובר אחורי בהכנ"ס ושמע כו' (ובברכות י"ז) אמרו דחזי יקרא דאורייתא כו':

(ד) בועז לרות. נכון להגיה נעמי שע"י נעמי היא באה. ואפשר בועז על התורה לבא בקהל הוא דנקט ליה:

(ה) שאין הבריות באין כו'. אפשר דרש מ"ש וישתכחו בעיר אשר כן עשו. שאין אחרים למדין ממעשיהם וכאלו נשתכחו ממעשיהם ולכן ג"ז הבל:

(א) הא דומיא עללין דומיא נפקין ול"ל מפיקין כצ"ל. פי' הרי דומים הנכנסין (לרשות הקב"ה לעבדו) להיוצאין (ממנו מעבודתו) ואין להם נפקא מינה בין זה לזה. ועי' מ"כ ולגירסתו י"ל ל"ל מפיקין אין להם מי שיוציאם מן שלותם ורום גאותם:

(א) אשריהן כו' ואוי כו'. דרש ויש לשון וי יש ואשרי דרש לשון אשרי וכ"ה בהוריות. ועי' זוהר (בראשית נ"ו):

(א) שינה בעיניו אינו רואה. אינו רואה יום המיתה ואינו עושה תשובה שני דברים כו' כצ"ל. ודרש שינה על המיתה (כד"א דניאל י"ב) ורבים מישיני אדמת עפר ובלשון ירושלמי רגיל לקרוא מיתה בשם דמך שפירושו שינה ואינו רואה מיתה הקרובה לשוב ממעשיו (וידרוש לפ"ז כי גם ביום ובלילה על ימי הבחרות המאירין כיום. וימי הזקנה ימי החשך והלילה שגם שיבה נזרקה בו והוא לא ידע להתבונן):

(א) הרבה שאלו כו' מ"ט בשל אשר יעמול כצ"ל:

(ב) רוזנים לאין שופטים כתוהו עשה זה משה כצ"ל: