חידושי הרד״ל על איכה רבה, פתיחתא ב

(ה) דע שלא החזיקו כו'. כמ"ש בשבת (קי"ט) כל עיר שאין בה תינוקות שב"ר מחריבין כו':

(ו) שהם הוגים ומשנים כו'. סופרים הם בתושב"כ (ואולי נקראו סופרים על שהן עצמן היו רגילים לכתבן כולן או עכ"פ מגלות מגלות ללמד בהן התינוקות) ומשנים בתורה שבע"פ (מלשון משננים בפה) וז"ש הוגין בתושב"כ כד"א והגית בה כו'. ומשנים בע"פ:

(ז) ומשמרים כו' ביום ובלילה. עי' מ"כ וכמ"ש (בב"ב ז') רבנן לא צריכא נטירותא כו' אני חומה זו תורה ושדי כמגדלות אלו בכנ"ס ובהמ"ד:

(ח) וכה"א אם ה' לא יבנה בית. עיקר הדרשה מסיפיה אם ה' לא ישמר עיר שוא שקד שומר. וכן בילקוט ירמיה תהלים מביא מקרא זה:

(ט) המאור שבה היה מחזירן כו'. כמ"ש ותורה אור ודרך חיים תוכחת מוסר. שאור התורה היה מאיר להחכימם מחשכת פתיותם בסכלות היצה"ר ולדרך חיים היה מטיהו התוכחת מוסר שבתורה וכמ"ש בזוהר ויקרא (כ"ג) דאורייתא מודעא לים חובי':

(י) התמיד אלו ישראל דכתיב והגית כו'. שישראל נצטוו תמידות ההגיון ועל הפשע בזה תנתן הצבא. ועי' בתנדא"ר פי"ח וספרי עקב פסקא מ"א:

(יא) מקונן עליהם איכה כה אמר ה' צבאות התבוננו כו' ר"י ורשב"ל ורבנן. בדרשב"ל לבד הוא דדרשינן למקרא זה דקראו למקוננות כו' ולא בדר"י ורבנן וע"כ נראה שאין מקום לגרוס מקרא זה כאן אלא המאמר מתחיל בדר"י ורשב"ל ורבנן דפתחי כ"א פתיחא אחרת: