חידושי הרד״ל על דברים רבה ה

(א) כך שנו חכמים אלו הן הקרובים כו' (סנהדרין כז). למה כן אלא כשם כו' והלשון מגומגם. והכוונה נראה שר"ל משום דקראי דילפינן מיניה למפסל קרובים שם כולהו בעדים כתיבי וקאמר דבדיינין ה"ה ה"נ כדקיי"ל (נדה נ:) כל הכשר להעיד כשר לדון כו':

(ב) ומה ראית לומר כן כו' ומה ריבים פרט לקרוב כו'. משמע שבא להוכיח מזה שדיינים פסולים בקרובים. ובאמת אין זה הכרע. דדלמא כל ההקיש לא אתי כ"א להקיש נגעים לריבים לענין יום. ובירושלמי דרש לה מושפטו העדה ע"ש:

(ג) מפני הטינה. עיקר הפירוש מפני הלחלוחית מלשון שדה מטוננת:

(ד) אלא ששה חדשים. כ"ה גם בירושלמי פ"ק דשבת ה"ג. וע' בפר"ח י"ד סי' פ"ד ס"ק ס"ג בשם ב"ש שהוכיח מדאמרו כאן ששה חדשים ובחולין (נח.) אמרו י"ב חדש. דכאן אמרו שאינו חי רק עד ו' חדשים וי"ב חדש אפי' מת אינו מתקיים. ולי נראה דכאן ובירושלמי אמר בריה שאין בה לא גידין ולא עצמות ההיא אינה חיה אלא ו' חדשים. ואלו בחולין שם אמרו רק שאין בה עצם אבל גידין יש לה וההיא מתקיימת עד י"ב חדש:

(ה) א"ר תנחומא וכל חיה אינה אוכלת אלא חטה ומחצה כ צ"ל ועי' בילקוט נ"א בזה:

(ו) ומהו ראה דרכיה וחכם. דמשמעו עוד דרכים אחרים טובים יש בה לבד המפורש במקרא אגרה בקיץ לחמה ומפרש שיש ללמוד ממנה להזהר מן הגזל וכמ"ש בערובין (ק':) גזל מנמלה ע"ש בפירש"י (ואולי רמז שלמה במ"ש (משלי לא) הנמלים עם לא עז. שאינן עזים לגזול אחד מרעהו דבר בעזות):

(ז) והצדקה כו' בין בעליונים כו'. כמ"ש בויק"ר ר"פ ל"א ע"ש:

(ח) פי' א"ל טוב שיבנה הבית כמדומה שרומז למקרא (תהלים ד) רבים אומרים מי יראנו טוב נסה עלינו אור פניך ה'. שאין טוב אלא בהמ"ק כד"א ההר הטוב הזה. והיו אומרים לדוד מי יראנו טוב בנין הבית היינו שימות דוד ויבנה בהמ"ק (וז"ש שם למעלה זבחו זבחי צדק ובטחו אל ה' כדמפו' כאן עשה צדקה נבחר מזבח) ועי' בירושלמי ספ"ב דברכות:

(ט) ר"י ור"נ ח"א היה דן כו'. ירושלמי פ"ב בסנהדרין ה"ג וע' בבלי סנהדרין פ"ק (ו:)

(י) אם משנה אני את מדה"ד. שמ"ר רפ"ל. אם משנה אני את מדה"ד. פי' משנה ממדתי לנהוג במדה"ד גמור בלא שתוף מדת הרחמים בה כסדור בריית עולם:

(יא) כשיהיו המעשים נגד המקל והרצועה. בפסיקתא דאנכי הלשון צריך הדיין שיהיה לפי המקל לפי הרצועה לפי מה שהוא שלא יהא חשוד והמקל והרצועה גדולים (והקשרים כן נדפס שם וט"ס וצ"ל) והמעשים.

(יב) רא"א במקום שיש דין כו'. ב"ר פכ"ו וש"נ:

(יג) לא תטע כו' לא תקים כו' לא תזבח כו'. שכל אלו נדרשים בדיינים שאין הגונים וכמ"ש מהרי"ק בתשובה שרש קי"ז ע"ש:

(יד) אריב"א שמעתי שאם רצה כו'. (שבועות ל.) ירושלמי פ"ג דסנהדרין ה"ט:

(טו) שאני אוהב הוי שופטים ושוטרים תתן לך כצ"ל ועי' תנחומא:

(טז) שכתוב בדוד המלך מלפניך משפטי יצא כו'. וזהו דברי הירושלמי פ"ב דסנהדרין ה"ב דס"ל שאף מלכי ב"ד אין דנין. אבל בבלי שם (יט.) אמרינן מלכי ב"ד דנין אותן:

(יז) ואין הלשון הזה ממוקשי כו' לפרוח כמו הצלת העוף מן המוקש הוא ע"י שתפרח באויר ולא תקרב בעברי פי פח. כן מפני חנף נוח לדור בל ישכנו ארץ וע' ר"פ מסעי:

(יח) אריב"א על ג"ד נצטוו כו'. (סנהדרין כ):

(יט) היה מסיח (בחי"ת) כבני אדם כו' שלא יהיה מסיח כצ"ל ועמ"כ ובפי' לפר"א פי"ג מש"ש בס"ד:

(כ) ארשב"ן מה עשה יהושע היה פורש כו'. ויקרא פי"ז וש"נ:

(כא) שנאמר נותן נשמה לעם עליה. לכל העמים אשר ע"פ האדמה:

(כב) אלא בשלום שנאמר (ישעיה נב) מבשר משמיע שלום כצ"ל: